התמודדות עם בגידה ופגיעה

שלום
ד"ר חסון,שאלתי לא מעט פה בפורום ואני מודה לך מאוד על העזרה.כדי לקצר את הדברים- יש לי בן זוג כבר כמה שנים. אנחנו בני 23-24. הקשר לא היה טוב מעולם מבחינתי ולא הרגשתי שהוא אוהב אותי. לאחר בגידה מצידו הוא התנצל, אמר שהוא הבין מה אני בשבילו וכל הבולשיט הזה שגברים מוכרים אחרי בגידה.בימים הראשונים אחרי המקרה הרגשתי שאני רוצה להמשיך איתו למרות הכל אבל שאני לא יכולה לסלוח. כעבור כמה זמן שאנחנו ביחד אני לא מצליחה להימנע מלזרוק לו עקיצות, מלכעוס כל הזמן, מלהרגיש עצב עמוק, ואני לא יכולה שהוא מתקרב אליי פיזית.. לא התנשקנו אפילו מאז שהחלטתי לחזור..אני מאמינה שזה נורמלי, אבל נשאלת השאלה – האם אי פעם יעברו לי הכעסים והטינה ואוכל בכלל להגיע איתו לרמה מסויימת של אינטימיות כמו פעם בלי לדמיין לי אותו עם המישהי האחרת עושה ממני צחוק..לציין שהיו לנו המון פרידות וכבר לא נעים לי מהמשפחה שלי (שאני חוזרת בוכה הביתה אבל אחרי יומיים חבר שלי שוב איתי) ומהמשפחה שלו שגם יודעת שיש ויכוחים ומריבות..תודה רבה..

שם בדוי יקרה,
אני שב לענות את מה שעניתי ל'נבגדת' ארבע שאלות למטה.שאלת את השאלה הזו בשבועיים האחרונים כמה פעמים ובאופנים שונים. אין לכך תשובה אחידה, כי כל אדם יכול ונוהג וחושב ומרגיש אחרת. נגיד שאגיד לך שבוע וחצי. מה תעשי עם המידע הזה בעוד שבוע וחצי כשזה לא יעבור? האם זה ירגיע אותך בינתיים, וזה מה שאת צריכה? אני לא חושב. נפגעת, ותישארי עם הפגיעה הזו לכל החיים, בין אם תישארי איתו ובין אם לאו. השאלה היא רק באיזו עוצמה, ומתי תוכלי לחזור לחיים נורמליים איתו, או לחיים נורמליים בלעדיו. וזה עניין אישי. כל אחד והיכולות שלו, והסביבה התומכת שלו.אם זה מטריד אותך לאורך זמן, לכי לטיפול כדי ללמוד להתגבר, לקבל את עצמך בעיקר, ללמוד לבטוח שוב – ובעצמך, בעיקר, ולהמשיך הלאה. זה כבר לא משהו שאני יכול לפתור בפורום. זה תהליך שאת צריכה לעבור, ולא 'זבנג וגמרנו'.