התמודדות עם אכזבות וכישלונות

שלום
לך ד"ר, לצערי אני מרגיש שאני מבזבז זמן.אני בן 25, ומבחוץ נראה כי אני מצליח עם בחורות, לומד תואר נחשק, אבל מבפנים אין לי הרבה חשק, הבעיה שלי היא כזאת:אני לא מצליח להתנתק מבחורות שאני אוהב, נמשך אליהן, אין לי מושג.בגיל 22 הכרתי את האהבה הראשונה שלי, באותה שנה הוריי גם התגרשו והמצב בבית שלי לא כ"כ פשוט. בערך 10 חודשים בקשר לא כ"כ הייתי סגור עליה, אבל אחרי זה התאהבתי וראיתי בה כבת זוג, כחברת אמת, כהכל. סה"כ היינו יחד שנה וחצי, היא נפרדה ממני, עצם הפרידה והצורה שהיא בחרה לעשות זאת. כל יום במשך שנה וחצי הייתי קם וחושב עליה, מנתח, כותב, מבלבל לכולם בשכל, חושב מחשבות ולא מצליח לשחרר, במהלך התקופה הזו יצאתי עם בחורה תקופה ארוכה, אבל הייתי מחבק אותה ועצוב בתוך ליבי על שאין לי את הקודמת. פתאום הכרתי מישהי חדשה, התאהבתי ברגע שראיתי אותה, ופשוט חזרתי לחיות. הבעיה שהקשר הזה נמשך חודש וחצי בלבד, רצוף ריבים שלדעתי נבעו מתקופה לחוצה של שנינו, אבל ההרגשה שהייתה לי כשהיא הייתה איתי, לא תאמן.בכדי להמנע מכך שהיא תפרד ממני, אני הרמתי את הכפפה ונפרדתי ממנה. לא כ"כ שינה לה והמשכנו הלאה, הבטחתי לעצמי שאני לא אחזור על הסבל שסבלתי ואמשיך הלאה, ככה חשבתי. כבר עברו 8 חודשים מהפרידה ממנה, במהלכן היה לי קשה מאוד, ניסיתי לחזור אליה, והיא דחתה אותי, מנתח כל פעם כל הזמן מחדש אירועים שקרו, כועס על עצמי אולי אם הייתי מגיב אחרת היה קורה אחרת, מאשים את עצמי. במהלכן שוב יצאתי עם מישהי ושוב נפרדתי ממנה ופשוט לא מזיז לי.אני מפחד שככה יהיו חיי, סבל מתמשך ומחשבות מה היה קורה אם, וברגע שאכיר מישהי שאהב, והיא תפרד ממני\ארגיש שוב את ההרגשה הזאת שכדאי לי לסיים, שוב אכנס לדכאון הזה?מה עושים? מה כבר יועיל לי ייעוץ כלשהו אחריי ששמעתי כבר את כל הדעות בעולם, שכולם אומרים לי אתה היית איתה בסדר גמור, מגיע לך יותר טוב.מדוע אני לא מצליח להתגבר, במיוחד אחרי שחוויתי את זה כבר

אליאור יקר,
עושה רושם שהדבר שהכי מפחיד אותך, ואולי בעקבות נסיון וכשלונות קודממים, הוא הכאב. כתוצאה מכך, אתה לא מתקשה לתת צ'אנס לחיים לקחת אותך למקום טוב יותר. הויתור שלך על השלישית שתיארת, זו שהיית איתה למשך חודש וחצי, מצביע על כך. במקום לעשות מאמץ ללמוד לעשות אחרת, ללמוד לנהוג אחרת, ללמוד להתגבר על כעסים ובעיקר על הכאב שאולי יהיה אם היא תעזוב אותך, החלטת שעדיף שאתה תעזוב אותה. במידה רבה, זה כמו לוותר על החיים, כי הם יכאיבו לך.החיים יכאיבו לך, אליאור. אבל מצד שני, אם תאפשר לעצמך, הם גם ייתנו לך רגעי אושר. על סמך הנסיון המר שלך, אתה יותר חושש מהכאב, ולכן מוותר על החיים, ועל רגעי האושר האפשריים. תהליך של טיפול מסודר, אליאור, ילמד אותך להתמודד עם זה. כשאתה שואל מה יועלו לך כל הדעות שבעולם, אתה גם אומר שאתה לא מבין מה אתה צריך. אתה לא צריך "עצה". אתה צריך ללמוד להתמודד עם כאב ועם כישלון, כי אלה בהכרח יהיו, מדי פעם. טיפול מסודר, שבו תתמודד עם שאלות הכישלון וההצלחה, ועם הציפיות והאכזבות, יבואו אותך, בסופו של דבר, למקום שבו תבין שהם תמיד יהיו. הם תמיד אורבים בסביבה, לכל אחד, וככל שתפחד מהם פחות, למשל, כי תדע שאתה יודע להתמודד איתם, כך תחווה יותר רגעי אושר. כך אנשים חיים, אליאור, וכנראה זה מה שאתה צריך ללמוד. לא תצליח להימנע מאכזבות, אבל תצליח ללמוד להתמודד איתן.

קודם כל תודה רבה על תגובתך, ניכר שאכפת לך.לגבי השלישית, דווקא עשיתי הכל שזה יצליח, למדתי המון מהקשר הראשון ומהקשר השני מה אני מחפש בבחורה. איתה זה היה בלתי אפשרי כנראה, הרגשתי לא בנח בקשר, הרגשתי שהיא מנסה לשלוט בי, תעשה את זה, לא את זה אני לא אוהבת, תביא את זה, כשהייתי מראה לה משהו מצחיק, הייתה מגיבה "מה אתה ילד?" כשהייתי צריך לעמוד על שלי עמדתי, והיא הייתה מגיבה בכעס ובעצבים, וכשהיה צריך לוותר וויתרתי. שהיה צריך לפנק פינקתי, ואז היא הייתה אומרת "לא אני לא אוהבת כזה סוג של פינוק" ומורידה את כל החשק. הבעיה שכ"כ נמשכתי אליה, השבועיים הראשונים היו כ"כ אינטסביים וכיפים, והיא כ"כ יפה, אבל אחריי זה נשאר אינטסיבי מאוד אבל היא פשוט השתנתה, הייתה צועקת ומתעצבנת מכל שטות שלא יכולתי יותר, לא ידעתי מתי לעשות מה ואיך להתנהג איתה.לכן במאבק בין השכל ללב החלטתי שמאסתי, ולא וויתרתי תוך כדי אני באמת נתתי הכל, הבעיה שאני דש ודש מה היה קורה אם הייתי נוהג בסיטואציות מסוימות אחרת, בגלל אותם שבועיים ראשונים ובגלל שהיא מאוד מושכת אותי, ולצערי אני נתקל בה מדי פעם.קשה לי להבין שכנראה אנחנו לא מתאימים, מפתיע אותי שמבחוץ היא הבן אדם הכי שמח וחייכן שיש, כולם מתים עליה, וכשהכרתי אותה בתור זוג פשוט לא הרגשתי בנח איתה, וראיתי צד אחר לגמריי. אני כאילו מאמין שאני לא "גבר מספיק" עבורה ועבור הראשונה, וזה אוכל אותי.

אליאור יקר,
חיפשת את המשיכה, ואולי גם תחומי עניין משותפים, וגילית שזה לא מספיק. אולי גם חיפשת "הצלחה", והיא נראתה לך הצלחה. אולי גם חשבת, בהתחלה, שיש לך גם אדם מתחשב וכזה שמוכן לתת, ואת אלה לא מצאת בבת הזוג השלישית שלך, לפחות לא באופן עקבי, והבנת שאתה צריך גם את אלה, כי הצהרות אהבה אינן מספיקות. האם היא לא יודעת לתת בגלל שהיא פגיעה מאד ולכן צריכה ממך נאמנות ללא סייג? האם בגלל שהיא לא יודעת להתמודד עם מצב שבו הדברים לא מתנהלים בדיוק לפי רצונה? האם היא לא רוצה ומעריכה אותך מספיק כדי לתת גם לך ולהתחשב בך יותר? האם זה שילוב של משהו מכל אלה? - על כך לא יכולה להיות לי תשובה טובה מבלי להכיר אתכם טוב יותר.אבל למען עצמך, אתה צריך לחזור שוב למכתבי הקודם. חשוב לך להבין אותה, כי זה אכן אומר משהו עליך, אבל אני חושב שחשוב לך עוד יותר לשוב ולהתמקד יותר בעצמך.קרא שוב את תשובתי הקודמת.