התמודדות עם אכזבות בזוגיות

שלום
לך ד"ר,מה שלומך?לפני כמה ימים היתה לי ולבן זוגי שיחה על לאיפה הקשר הזה הולך אחרי כמעט שלוש שנים של זוגיות שבהם אני הכרתי אותו ואת משפחתו והוא הכיר את שלי. ככה שהיה ברור שהקשר שלנו מאוד רציני.בשיחה הזו שאלתי את בן זוגי מדוע אתה לא נותן לי את הביטחון הזה שבסוף אנחנו נתחתן, הוא ענה שהוא מפחד מהחיים העתידיים איתי, זה מאוד פגע בי ברמות שקשה לתאר. לטענתו הוא אומר שהוא מפחד בגלל שאני נודנקית ועושה לו חקירות, כששאלתי למה זה השתנה מתחילת הקשר מה גרם לך למשוך את זה 3 שנים, הוא ענה שבהתחלה לא הייתי כזו.אמרתי לו שזה לא בעיה שלי כי מבחינתי אני כן רוצה להמשיך וגם לכל אחד יש את החסרונות שלו, הוא גם נודניק לפעמים ויש לו הרבה חסרונות אחרים שאני מודעת אליהם אבל בהשוואה ליתרונות אני יכולה לחיות איתם, אני גם בטוחה בעצמי שאני לא כמו שהוא מתאר, אני מאוד נתנתי לו, אני רואה את עצמי כבן אדם מאוד בשל ואיכותי.המילים שלו פגעו בי עד כדי כך שאינני מסוגלת לדבר איתו, הוא כבר יומיים לא מדבר איתי, כי גם אני ביקשתי את הספייס שלי, אבל גם כל פעם שהיינו רבים והייתי מבקשת ספייס הוא היה חוזר לפחות בערב אם לא דיבר. לא שאני רוצה ומעוניינת לדבר או לחזור אליו עכשיו, אבל מאוד פוגע בי שהוא לא מבין את הטעות שלו, אני לא מוכנה לחזור אליו עד שיבין מה הוא רוצה מהחיים שלו אני כבר יודעת מה אני רוצה משלי. ואני לא רוצה לעשות לו את החיים קלים ולרחם עליו ולחזור, זה לא יקרה, אני רוצה שיבין מה יש לו ומה הערך שלי, אני גם חושבת שאחרי 3 שנים הוא כבר התחיל לקחת את הקשר כמובן מאליו.מה לדעתך אני צריכה לעשות במקרה הזה? אתה מכיר את זה שגברים חוטפים רגלים קרות, האם זה נכון שהתרחקתי?תודה

ענבר יקרה,
יתכן שאחד הדברים שבגללם הוא חושש הוא העוצמה שבה את לוקחת אכזבות, שאני מרגיש אותה מהדהדת דרך ביטויים כמו "ברמות שקשה לתאר". העובדה שאת "לא רוצה לעשות לו את החיים קלים ולרחם עליו", והאופן שבו את אומרת באופן נחרץ "זה לא יקרה", אמנם מביעה את הפגיעה העמוקה שלך, אבל גם יתכן שמרחיקה אותו, כי היא נכנסת בדיוק לאותם מקומות שמהם הוא חושש ולא רוצה לאפשר אותם, מה שאולי הוא "דרמה" בעיניו, שאולי לא קל לו להתמודד איתה. את לוקחת כמובן מאליו את זה שהוא יקבל אותך כפי שאת, ואולי הוא מנסה כבר זמן רב לומר לך: "אני מאד אוהב אותך, אבל אני לא כשאת מגיבה לפעמים באופן שגוזל ממני את השקט הנפשי שלי." ואולי הוא גם מנסה לומר לך, וכנראה כבר זמן רב: "בבקשה נסי לשנות את זה", ואת לא רוצה, או לא מצליחה, או לא חושבת שזה חשוב, כי "הוא צריך לקבל אותי כמו שאני". אני חושב שכדאי שיידע שגם את מקשיבה לו ולצורך הזה שלו, ואז יהיה לו הרבה יותר קל להאמין שאולי הוא יצליח לזכות בשלווה שהוא רוצה גם איתך.