התמודדות עם אכזבה וסיום זוגי

עברו כמעט 3 חודשים מאז הפרידה.זה מרגיש לי כל כך טרי כאילו זה קרה אתמול.אני אוהבת ושונאת אותו בו בזמן. הסיפור שלי קשה ולכן לפני השורות הבאות רצוי שתנשמו קצת.הגבר שאהבתי היה גדול ממני ב9 שנים. (26 ו 35).חברה שלי הכירה לי אותו . היה דייט מדהים .לא אהבתי את איך שהוא נראה ,אבל נמשכתי לאופי ולדיבורים שלו. הכל התקדם לאט לאט. הוא לחץ עלי תמיד למהר יותר ביחסים ואני רציתי הכל לאט וביקשתי. רבנו על זה - היה בינינו פער גדול בעמדות שלנו בקשר ליחסי מין , לחיים משותפים לפני חתונה. זה מה ששבר את הקשר שלנו.אחרי 3 חודשים רציתי לקיים איתו יחסים - אולי אם הוא לא היה מלחיץ אותי - לא הייתי ממהרת לעשות את זה . החלטתי ובסוף הייתי שלמה עם זה.היחסים התקדמו מעל פני המים מאוד יפה - תמונה יפה - יצאנו , בילינו , נהננו , היינו בהמון הופעות , יציאות ...מתחת לפני השטח , הקשר הפריע לי מאוד - הגבר שלי היה בקשר שולט. אני התאהבתי בו והלכתי אחרי בעיניים עצומות . הוא הודיע לי שמעוניין לעבור לגור בארץ אחרת - ארה"ב. כדי להתקבל לשם יש לעבור מבחנים ולהגיש מסמכים.לא ידעתי הרבה פרטים בקשר לנסיעה העתידית וגם אם הייתי שואלת - הייתי מקבלת תשובה כמו "זה לא צריך לעניין אותך , אחרת היתה מאושרת שאני עושה את הכל ומכין את הכל"הפריע לי היחס הזה - אבל בכל זאת המשכתי - חשבתי שאולי עם הזמן הוא ישנה את גישתו אלי כי בכל אופן לא הכרנו הרבה זמן.הזמן עבר ,היחסים בינינו התקדמו.שנינו רצינו למסד את הקשר בעתיד.ניסיתי לגלות עוד מידע.הייתי מקבלת פיסות מידע קטנות שהיו משקיטות אותי לאותו היום ובלילה כשהייתי חוזרת הביתה אחרי ביחוי איתו , הייתי חושבת המון מה יהיה - למה הוא מתייחס ככה אלי , למה הוא לא מספר כלום .דיברנו המון כל ערב , יצאנו,הכרנו משפחות , הוא זימו אותי לארוע משפחתי ואני אותו.אבל היו כמה נושאים שבהם הוא לא היה מוכן לשתף אותי ולספר לי עליהם:1.הנסיעה2.הצבא ואיך השתחרר ממנה לפני הזמן.(היה פחות זמן בהרבה מ3 שנים)3.תוך כדי , הרגשתי שהוא הגבר שלי לחיים למרות כל זה.הגענו לשיחות להתמסד .הוא הסכים להתחתן איתי רק אם אעבור לפני זה לגור איתו לשכירות.אני הסכמתי - רציתי אותו ולא חשבתי הרבה - בלב פחדתי . פחדתי לעבור לגור איתו - הוא לא היה מספר לי הרבה לפני החיים המשותפים ופחדתי שזה ימשך .לפני כן לא גרתי עם אף אחד ולא רציתי ללכת על מעבר כזה כשאני לא בטוחה לגביו.הגישה שלי היתה להתחתן - לא רציתי לגור לפני החתונה בשכירות עם גבר.ככה אני חונכתי.סיפרתי למשפחה הקרובה שלי שהוא לא מספר לי דברים ושאני דואגת לעתיד שלי.הוא סיפר לי שצריך לנסוע למיונים בזמן הקרוב וצריך להחליט בעניין שלנו מהר- מעבר דירה.הוא הציע לי נישואים - היה רומנטי ויפה.אחרי שבוע , הוא התחיל ללחוץ עלי לעבור דירה מהר .אני נבהלתי ואמרתי לו שאני לא אעבור - אני לא רוצה, רוצה שנעבור אחרי החתונה לאט.הוא היה עצבני עלי שבועיים שלמים והיה מרוחק ולא הוא ואמר שיש לו "בעיות" - לא סיפר מה קרה באמת. יצא עם חברים שאני לא הכרתי - וסיפר לי על כך אחרי שיצא. החברים הללו לא עלו 8 חודשים לפני כן .אני הרגשתי רע כל הזמן הייתי בלחץ גדול - לא הייתה לי עבודה קבועה , לא הצלחתי למצוא אחרי התואר וסוף סוף מצאתי משהו במקצוע עם כסף קטן - משפחתו תמיד ירדה עלי שזאת עבודה ללא כסף. הייתי הולכת לעבודה וכל הזמן חושבת איפה אני חייה - למה כל כך קשה לי בקשר הזה - הייתי כל הזמן בשאלה מה אעשה עכשיו?הוא הוביל את הקשר שלנו ואני נגררתי אבל בכל זאת השכל שלי לא נתן לי מנוחה - אני לא הייתי מוכנה למעבר לשכירות לפני החתונה.הוא היה בשל , היה לו קשר עם בחורה והם גרו ביחד בשכירות ונפרדו מהר.אני פחדתי שניפרד , שהקשר לא יחזיק בשכירות - אני מאמינה שיש לחיות ביחד רק אחרי שיש מחוייבות מסויימת בין בני הזוג - מחוייבת דרך רבנות.סליחה שזה ארוך ...הגענו לערב פגישה עם ההורים - הכל התפוצץ - ההורים שלו היו בקטע של כסף. הם חשבו שזאת חתונה על כסף. ושההורים שלי יתנו עלי כסף - הרבה כדי שנוכל לחיות בחו"ץ לפחות בשנה הראשונה.הם התחילו את השיחה בבית שלי , על כסף - חוצפנים - הייתי בשוק .נכון שבינינו , דיברנו אני והגבר ואמרתי לו שאם צריך כסף אז ההורים שלי יעזרו לנו , אבל שאני ארוויח לבד אם צריך. זה לא הספיק להם , והם פשוט שאלו פנים מול פנים בפגישה הראשונה שבה כביכול רציתי שההורים יכירו רק בדרך יפה.לא היה אכפת לו איפה נעשה את החתונה- באיזה אולם. בסוף, הייתי מגלה לאט פרטים נוספים על הנסיעה המתוכננת ועל כך שאחותו תוציא אותו לשם, והוא יעשה בדיוק מה שהיא תגיד לו.הייתי מגלה את זה מאמא שלו - בשיחה הזאת בבית שלי עם ההורים - זמן ממש לא מוצלח כמו שאתם מתארים לעצמכם.ההורים שלי לא אהבו אותו. ביום הפגישה , הם עזבו באמצע - וההורים שלי ממש התעצבנו עליהם ואמרו לי לחתוך הכל.אני לא רציתי להקשיב - אבל , פתחו לי את עייני היחס שלהם בבית שלי עם ההורים שלי!!!הייתי בשוק !!!וידעתי שלא ארצה יחס כזה כלפי!!!!אבל, עדיין אני מאוד מאוכזבת ממנו , חשבתי שלא יהיה כמו משפחתו ויגן עלי וישאר ולא ילך איתם , ושיבקש סליחה ושישאר איתי כי חשבתי שהוא אוהב אותי.הוא התקשר למחרת וביקש שאברח אליו מההורים - ירד על ההורים שלי שיש להם הכל ולא מוכנים לתת לבת שלהם כלום . בקיצור, כסף , זה הסיפור שלו.אני לא ראיתי את כל זה - הייתי עיוורת - לא הקשבתי להגיון- לא יודעת .אני עזבתי - החזרתי לו הכל - באתי אליו והוא המשיך לרדת עלי ועל ההורים שלי .בסוף , הוא ברח , כי ראה את אמא שלי.:)איך אני עדיין אוהבת אותו? עכשיו כשאני כותבת את השורות הללו ,זה עוזר לי להבין שהייתי טיפשה. למי שלא סיפרתי את זה - כולם אמרו לי שאני צודקת במה שעשיתי.עדיין הרגשות מעורבים.התקשרתי אליו ליום הולדת אחרי חודש והוא היה מאוד מרוחק. אני חשבתי שיחזור , שאם הוא באמת רציני שהוא ירדוף אחרי , שימצא אותי.לא , כלום , שקט .כאילו זה היה תסריט שהוא תכנן . אני עצבנית וגם כועסת וגם שמחה שאין לי צרות על הראש יותר איתו . החיים שלי יותר רגועים עכשיו. היה לי לחץ גדול כשהייתי איתו.הסיפור שלי קשה וארוך - אני מקווה שלא שיעממתי אתכם.\איך ממשיכים אחרי פרידה?איך לא לחשוב עליו יותר?איך לא לצפות ממנו לחזור אלי?איך לאכול את זה שהוא שכח אותי אחרי שהציא לי נישואין?אעך מוצאים מישהו חדש?ומה כדאי לי למצוא מישהו ?ואיך לעבור את הזמן הזה עד לגבר החדש?

שני יקרה,
ככל שהציפיות היו גבוהות יותר, כך קשה יותר להתגבר על האכזבה, ולהמשיך הלאה. בין היתר, גם כי התקווה שאולי הוא יחזור, וירצה, ויבין שהוא לא היה בסדר, וירצה לתקן ולשנות את דרכיו, עדיין קיימת, ושורדת יותר ככל שהציפיות וההבטחות היו גבוהות יותר.ברור, מתוך העובדות שפרשת כאן, שההתנהלות שלו אינטרסנטית, בעייתית, לא משתפת ומנצלת, או לפחות מתוך כוונות לנצל אותך ואת הוריך, צריכה לחזק אותך בהבנה שאולי הפסדת גבר מרתק ומושך, אבל לא הפסדת נישואים טובים. אני מדגיש שוב את העובדה הזו, כי היא זו שאמורה לחזק אותך במעבר שלך הלאה.התחילי לצאת שוב, לא כדי להתאהב מחדש מייד (כי זה באמת יכול לקחת קצת זמן), אבל כדי לתרגל מחדש נוכחות גברית חדשה ליידך, כדי לחוות חיזורים (וגם אכזבות) מחדש, וכדי להרגיש שוב. כשתרגישי שוב, יהיה לך קל יותר "לשכוח" רגשות קודמים, ולהחליף אותם זה בזה, גם אם זו עדיין לא תהייה אהבה.