התמודדות עם אכזבה בזוגיות

ד"ר אורן שלום.כיצד אוכל להתגבר על פרידה מאקס משמעותי, היחיד שגרתי איתו עד כה, שהייתה לנו מערכת יחסים שבה הייתי הכי אמיתית איתו- מאז לא הייתי כה אמיתית עם איש?אני זו שיזמתי את הפרידה למרות שעשה ניסיונות משמעותיים לחזור אליי. העניין הוא שהבנתי כעת שאולי גם אני לא צדקתי ושלא ניסיתי באמת לתת לזה צאנס. שהוא לא היה דפוק כמו שחשבתי עד כה ושפשוט לא הערכתי ולא השתדלתי מספיק. הוא נשוי עם ילדים כעת ולכן זה כואב פי כמה. המחשבה שיכלתי להיות איתו (והוא גר במקום שממש רציתי לגור בו) משגעת אותי. הכי גרוע זה שצצים לי פלשבקים מהעבר כל הזמן, זיכרונות, לעיתים קרובות חושבת עליו כמשהו לא הסתדר לי באותו רגע בסגנון " יכולתי לגור עכשיו במקום מדהים עם בעל וילדים..." שירים, סרטים וכו' זה טריגרים שמעוררים זיכרונות.יש תקופות שאני מצליחה לשכוח, משכנעת את עצמי שהיה גורל שיינשא למי שנישא ושיוולדו ילדיהם, אך כשאני חושבת שיכלתי להיות במקומה נמלאת דיכאון. איך לצאת מהמרה השחורה הזו?נ.ב אני מבינה שכל זה נובע מזה שאני עדיין לא בזוגיות אך ההבנה שלא באמת החשבתי אותו בזמנו ושטעיתי קצת בהערכתו מטרידה. משהו בסגנון "פספוס שלך עכשיו תאכלי אותה!" וזה כואב.בתודה.

מאמי יקרה,
את מדברת על מהלך של שנים שבהן לא הצלחת לצאת מהמחשבה שהפסדת משהו, ושאת לא מצליחה להתגבר על כך. אני לא בטוח אם זו רק התחושה של ההחמצה שמפריעה לך להמשיך, כמו התחושה ההפוכה, שנובעת מכך שלא הצלחת למצוא בן זוג מתאים, ושאת לוקחת את המחשבה הזאת אל מה שהפסדת. ההסבר שאת נותנת הוא: "עובדה: הוא כן בן זוג ראוי למישהי אחרת, אז אולי אני היא זו שלא בסדר."אני לא בטוח שזה נכון. את בודאי מבינה שמישהו יכול להיות טוב למישהי אחת, ולא לאחרת. את בודאי שונה מבת הזוג שלו. אולי היא כזו שמעריכה את עצמה פחות ולכן מסתפקת בו, או כזו ששום דבר לא חודר את השריון שלה, או כזו שאוהבת ולא אוהבת דברים אחרים ממך, ולכן יכולה להסתדר איתו יותר בקלות. העובדה היא שלא הסתדרת איתו. לקחת את זה אז למחשבה שהוא "דפוק", ועכשיו את תוהה אם זה נכון. אולי הוא לא היה "דפוק", אלא פשוט לא מתאים לך, כי הצרכים שלך היו אחרים. עכשיו, בדיעבד, את אולי חושבת שאולי היית יכולה להתפשר עליו. אני לא בטוח. אני לא בטוח עד כמה היית מאושרת לו היית נשארת איתו. הקושי שלך הוא שגם עכשיו את לא מאושרת.לכי לטיפול, יקירתי. את צריכה את זה. את סוחבת את העניין הזה יותר מדי זמן, והוא אוכל אותך, ואולי שלא בצדק. את לא מוצאת מישהו שכן מתאים לך, וגם זה פוגע בך קשה. אני לא יודע מה הסיבות. לפעמים זה יכול לקרות שלא באשמתך, אבל כדי שיקרה משהו טוב יותר את צריכה להיות יותר אופטימית. אולי הגיע הזמן שבמקום לייסר את עצמך בשוטים ובעקרבים, קחי אחריות ולכי לטיפול. את באמת זקוקה לזה כדי להגיע למשהו טוב יותר, שאני בטוח שאת יכולה. הכל תלוי במהירות שבה את מתייאשת, ולכן את זקוקה לסיוע.