התמודדות עם איומים וסכסוכים לאחר פרידה

סיימתי פרק א לפניי כשלוש שנים.סבלתי מהגרוש תמיד מסוג של בריונות מילולית בכל פעם שהעלאתי סוגיה על הילדים.אני המשמורנית ומגדלת את שלושתם הם בני 7 5 3המצב מולו הכניס אותי לחרדות ופחדים גם אם רואה "X מקליד..." ברמה כזו.היתה סוגיה בפורים, קיבלתי הודעות על " האני " שלי ותוקפנות מסויימת.אמרתי לו שאפנה למשטרה אם ארגיש לא מוגנת .הוא בתגובה אמר שלא יקח את הילדים כניסיון ושאתכונן להתארגן ולקחת אותם .1. כואב לי על הילדים ושהם שפן ניסיון2. הם אצלו פעמיים בשבוע 4 שע וכל סופש ללסרוגין כך שלא הרבה.עכשיו חושבת על ילדיי שלי מה זה יגרום להם ? מה הוא חושב שהם שפני ניסייון ?לי הוא מנסה לקחת את " החופש" שליכואב לי בבטן .התגובה שלו הגיעה בעקבות זה שאמרתי לו שאערב את החוק אם ארגיש מאויימת. והוא מפחד כי יש לו עבר עם החוק ונתנו לו הרחקה מהחברה שלו בעבר.

גאיה יקרה,
אני חושב שאם וכאשר את פונה למשטרה, את צריכה להיות בטוחה שיש לך הצדקה לכך. יתכן שזה המצב, ויתכן שהחרדה שלך ותחושת אי הצדק שלך הן אלו שגורמות לך לחשוב על זה. אולי גם העובדה שהוא מפחד מהחוק בגלל עברו. נראה לי שאתם מחזיקים זה את זה במקומות שכואב. את באיומים על הפניה למשטרה, והוא באיומים ש"ייקח לך את החופש שלך", כאשר הוא לא ייקח את הילדים אליו.אתם כבר שלוש שנים בנפרד. הגיע הזמן שתגיעו לאיזה שהוא הסדר. לא אמרת את זה, אבל אני מניח שהוא רוצה אולי יותר חופש בהסדר הזה, ולשנות אותו מדי פעם לפי מצב העניינים אצלו, וזה מפריע לך עם החופש שלך, מצד אחד, והוא כועס ומאיים בדרך כזו או אחרת, כאשר את מנסה לסרב. לא כתבת את זה, אבל מתוך מה שכתבת, זה נראה כאילו זה הקונפליקט ביניכם. והשאלה היא איך אתם מסתדרים עם זה בדרך הטובה ביותר, ועם כמה שפחות להכניס את הילדים לחוסר ודאות. מבחינה זו, לפחות, נראה שאת והילדים באותה הסירה, כי לשניכם עדיף 'סדר" ולוח זמנים ברור וקבוע. גם אם זה נכון, אני מקווה שאת מצליחה שלא לגרום לחוסר ביטחון שלהם באביהם, ולא לגלגל עליו האשמות, נכונות או לא, שהמשמעות שלהן היא שהוא לא אוהב אותם מספיק.אם טובתם של הילדים היא הדבר החשוב, בידייך הוא לתת להם את הביטחון בך ובאביהם שיש להם אהבה ותמיכה. גם כאשר האבא עסוק לפעמים בעניינים אחרים. הם מכירים ויכירו אותו, והם לא אמורים להיות בתוך המאבק על האהבה שלכם. גם אם הוא זה שלא בסדר, את עדיין יכולה לשמור עליהם ועל הביטחון שלהם ביציבות החיים שלהם, שהיא בעיקר נובעת מכך שיש להם זוג הורים שדואגים להם. זה יכול להיות מדוייק, וזה יכול להיות לא מדוייק, אבל ההבנה הזו יכולה לחזק אותם, ועם הזמן גם להיות יותר נכונה. כי כשהם יגדלו, אם יוכלו לקבל את החיזוקים והצרכים דרך משא ומתן שהם כבר ינהלו איתו בעצמם.אז נכון שזה בא על חשבונך, ומדי פעם זה באמת ממש ממש לא בסדר, אבל אני חושב שאת חזקה מספיק כדי לתת להם ביטחון ויציבות. הכוח לעשות את זה הוא שיקנה לך את האפשרות גם לשמור על הנפש שלך.