התמודדות עם אובססיה וניתוק זוגי

לכבוד ד"ר אורן חסון.אני אלמנה כבת 60.בעבר בהיותי עדיין נשואה קיימתי מערכת יחסים מחוץ לנישואים עם גבר נשוי בן גילי במשך שלושים שנה, שנינו היינו כבני 30.גם אחרי שהתאלמנתי מבעלי, הקשר עם הגבר הנשוי נמשך. לפני כחודשיים נפרד ממני בן הזוג הוותיק בטענה שאין לו יותר צורך בקשר עמי.הדבר שבר אותי נפשית ומפריע לי בתפקוד היומי,עד שנזקקתי לעזרה נפשית וקיבלתי תרופה נוגדת דיכאון. במשך 3 חודשים שאני נותלת אותה ללא הטבה רבה,ואני בתחושה של אובדן קשה.מה גם שבאחד הימים הבחנתי בבן הזוג שלי ברחוב כשהוא מלווה באשה אחרת,שהיא איננה אשתו.וזה העצים את תחושת התסכול שלי.בשיחה קצרה שקיימתי עמו לאחר שנפרדנו והסברתי לו את מצוקתי הוא אמר לי,כדאי שתמצאי לך גבר אחר .קשר רומנטי נפלא שנמשך 30 שנה נקטע ביוזמתו. ולכן, אבקש את דעתך המלומדת איך מנהלים חיים נורמליים עכשיו? בכבוד רב חגית.נ.ב אני נוהגת לצלצל לו מדי פעם כדי לשמוע את קולו ולבדוק אולי חל שינוי בהחלטתו,אך הוא דוחה אותי.

שרה יקרה,
לצערך, את לא יכולה לשלוט ברגשותיו. היה לו איתך קשר רומנטי מרגש וארוך שנים, ועכשיו יש לו ריגוש חדש. אני חושש שהסיבה העיקרית שאת נשארת לקוות ונשארת אובססיבית באשר אליו היא שאת לא רואה לעצמך אלטרנטיבה. את חייבת לחפש לעצמך אלטרנטיבות, גם לעיסוק וגם לקשר זוגי. זה לא יבוא בבת אחת. התחילי בעיסוקים ובעניין בחיים, ונתקי איתו את הקשר לחלוטין כדי שתוכלי לחפש לעצמך חיים חדשים. ואני מודע לקושי, כי כל מי שתמצאי עכשיו לא יתקרב בעינייך לאיכות שלו, ובודאי שלא לרומנטיקה שהיתה לכם, כי התחלתם אותה בגיל 30. ואם קשה לך, לכי לטיפול נפשי, גם בדכאונות.