חרדות בזוגיות: מה לעשות?

ד"ר חסון היקר,
אני כל הזמן חיה בחרדה שהחבר שלי יעזוב אותי, למרות שהוא אף פעם לא הזכיר פרידה או משהו כזה. אנחנו כמעט לא רבים, וכשרבים, משלימים. אבל הוא בנאדם לא מראה רגשות, וזה קשה לי.בנוסף, אני רואה שאין לו צורך לראות אותי באותה מידה שיש לי. אנחנו גרים בערים שונות, במרחק של שעה וחצי. פעם או פעמיים בשבוע הוא מגיע להורים שלו, לעיר איפה שאני גרה, אבל לא תמיד מתקשר אלי והרבה פעמים נמצא יומיים במרחק רבע שעה הליכה ממני בלי שאנחנו נפגשים. אנחנו נפגשים 3-4 פעמים בשבוע, פעם אחת בשבוע אני נוסעת אליו. אני לא לוחצת עליו להיפגש, כי הוא אומר שהוא "צריך את הספייס שלו" ואני נותנת לו את זה, למרות שמאוד מתגעגעת אליו. ההתנהגות הזאת הייתה לו תמיד, זה לא שהוא התקרר פתאום, הוא פשוט כזה. לפעמים אני מרגישה שהתרגלתי לזה, אבל לפעמים זה פוגע בי מאוד.הוא גם לא מתקשר אלי כל יום, כי, כנראה, לא מרגיש צורך בכך. רוב הפעמים אני זאת שמתקשרת. פעם היו לנו סצנות על הנושאים האלה, אבל עכשיו אני משתדלת לא לריב, כי אני פוחדת שהוא יפרד ממני.סיכמנו שאנחנו מתארסים בתחילת השנה הבאה, אבל גם זה לא בטוח. אם הוא ישנה את דעתו... אני לא יודעת אם אוכל להישאר איתו, למרות שהפרידה נראת לי בלתי אפשרית כרגע.מה לעשות? איך להפסיק את החרדות האלה? אני כל הזמן חושבת על היום שבו הוא יקבע האם אנחנו מתארסים או לא, ולא יודעת למה לצפות. אני לא יכולה לדבר איתו על זה כי דיברנו על זה כבר כמה פעמים והוא מתחיל להילחץ.

יעל יקרה,
כשאת זקוקה לרגשות כדי לדעת את מקומך, ולדעת שרוצים אותך, קשה לך עם בן זוג שלא יודע להראות אותם. ואז את חיה בחרדות שאולי הוא שומר על הפרטיות שלו, כדי לנצל את הזמן הפנוי שלו כדי להיות עם נשים אחרות. העניין הוא שאולי זה נכון, אבל אין לך סימנים לזה. ולכן, יכול להיות שזה סתם צורך שלו להיות מאד פרטי ולא לספר מה קורה לו ומה הוא עושה והיכן הוא. כשאת לחוצה, בן זוג כזה גורם לחרדות. העניין הוא שללא תהליך של סיוע מקצועי, כנראה שלא תצליחי לשנות אותו. וגם בתהליך כזה, זה לא קל.אני מציע שכן תלכו ליעוץ זוגי. גם אם הכל, לכאורה בסדר. שכן יום אחד חוסר הבטחון שלך יתפוצץ, ואולי הוא יידע מהיכן זה מגיע ולא יודה, או שאולי לא יידע מהיכן זה מגיע. הקדימי תרופה למכה, כי חוסר הודאות הזה הורג אותך.