התמודדות עם אובדן וזוגיות

שלום
ד"ר חסון,אני בת 45 , גרושה ונפגשת עם גבר המבוגר ממני בכמה שנים.לאחרונה עברתי טרגדיה אישית: בני היחיד נפטר ממחלה קשה בגיל 20 .בן זוגי מאוד תומך ומבין. העניין הוא שאני די פוחדת להיכנס למערכת זוגית צמודה מדי , לאור העובדה שטיפלתי לבדי בבני במשך כל השנים ואיבדתי כישורים מסוימים בתחום הזוגי (מפחיד אותי לישון עם מישהו לידי, מפחיד אותי להיבלע בתוך המערכת הזוגית., מפחיד אותי להתחיל מחדש...)האם לדעתך אני זקוקה לייעוץ מקצועי ולשיחות על מנת לא לחשוש כל כך?תודה רבה

חוששת יקרה,
אני באמת משתתף בצערך. אבדן שכזה הוא כל כך משמעותי, שדברים אחרים מתגמדים לידו. אני מבין את הצורך שלך לשמור על המקום הזה אצלך, מה עוד כשזה טרי. כתבת שאת חוששת מכך שלא תהיי בת זוג ראוייה, כי אולי את לא מיומנת מספיק, ואיבדת כישורים. ואולי את חוששת שלא תהיי בת זוג ראויה, אולי כי את רוצה לשמור על המקום הרגשי שתופס אצלך בנך ולא יהיה לך מספיק מקום עבור בן זוגך. ואולי את חוששת בדיוק מההיפך, שבתוך אהבה חדשה תאבדי אולי משהו מהמקום הגדול שבנך עדיין תופס אצלך, ואת לא רוצה זאת. ושני הדברים גם יחד יכולים להתקיים יחדיו.זה מפחיד איך שלא תראי זאת. זה להתחדש כשאת עוד לא מוכנה. אבל אם יש לך בן זוג מתאים, חבל להפסיד זאת. חשבי על מה שכתבתי, ואם את צריכה חיזוקים ושיחות, עשי זאת. זה יכול להיות מאד חשוב, כי אחרי הכל, אך זה עברת טראומה רגשית מאד חזקה. גם אם את מתמודדת איתה, שיחות עם איש מקצוע יכולות להיות חשובות ולהקל עלייך בהמשך הדרך