התמודדות עם אגרסיביות של בת הזוג

אני נשוי לגרושה עם 2 ילדים ולנו יש עוד 2 ילדים משותפים.אנו כבר ביחד בקרוב ל 12 שנים.תחילת הדרך לא היתה קלה אבל התגברנו על הכל.הבעיה היא שאני לא מקבל יחס כגבר בבית.ממש מושפל ובגלל זה גם הילדים "שמים עלי פס" אם אפשר לדמות את זה לדוגמה אז בסדרה "רמזור" יש את הבחור הנשוי ולו אשה שקובעת מה יהיה והבת שלו לא מתייחסת למה שהוא אומר.אז ככה זה אצלנו. בכל אופן ככה אני מרגיש.עד לפני כמה זמן זה הוביל לכך שבגדתי. אבל למרות טיפול זוגי המצב חוזר לקדמותו.לחזור ולבגוד אין לי רצון ואני מיואש ברמה כזאת שחשבתי כבר לשים קץ לחיי אבל גם זה לא פתרון אבל רק עצם המחשבה על זה לא עושה טוב.אין לי כוחות יותר ואני שבור ופגוע.אני עובד קשה בכדיי לפרנס את כולם .אבל ברגע שמגיעים הביתה אני סופג רק צעקות .הילד רוצה שאני ישחק איתו והאשה רוצה שאני יעזור בטיפול של הבית אבל אחרי 12 שעות עבודה אני גמור ולא מסוגל לזוזאז טבעי שיהיו גם עצבים.יש המלצות לפני שאני יעשה משהו לא מקובל?תודה

הורה יקר,
לא... זה לא פתרון, ואני שמח שהמחשבה על כך עושה לך לא טוב.יש לכם בעיה זוגית, ולא ברור לי אם אתם עדיין בטיפול או שהפסקתם אותו. אם כן – העלה זאת כבעיה משמעותית, ואם אתה צריך, ואולי אפילו רצוי, להעלות זאת בנפרד מול המטפל או המטפלת שלך (בנפרד – כדי שלא להגביר עוד יותר את התדמית החלשה שלך בעיניה, כפי שהיא רואה זאת או כפי שאתה חושב שהיא רואה אותך, זה לא משנה).אני לא יודע מה גורם לך לא להיות מסוגל לשים לה גבולות. אתה צריך לדעת לעשות זאת. יתכן, עם זאת, שכל זה תלוי בך רק מעט, כי לה יש בעיה של שליטה בהרגלים ובכעסים. אפשר להתמודד עם זה, אבל צריך לדעת איך. זה לא פשוט. אם הפסקתם ללכת ליעוץ זוגי, אולי כדאי לעשות זאת שוב, ותעלה את הנושא הזה כנושא חשוב. אני ער לכך שיכולות להיות בעיות נוספות והרבה יותר מורכבות, שהייתי מברר איתכם גם בנפרד וגם ביחד, אבל זה כל מה שאני יכול לענות במסגרת המצומצמת הזו של הפורום.במקרה של מצוקה נפשית קשה, אנא השתמש בטלפונים של מקרי חרום שתמצא באתר שלי, בדף העזרה הראשונה (כאן). וזכור שכאשר קשה באמת, תמיד יש דרך אחרת. אפילו לעזוב את הבית זה פתרון, אם צריך, ואפשר להתמודד עם זה בכבוד, ואם צריך – אז עם קצת הדרכה מקצועית.