התלבטות משמורת ילדים: תמיכה וגיבוי

שלום
אני בת 36 אמא לחמישה ילדים שלושה גדולים ושניים קטנים נמצאת בהליכי גירושים כבר קרוב לשנתיים הליך מתיש ששואב ממני את כל הכוחות הנפשיים .עברתי בעבר אלימות מילולית מצד הפרוד שלי
אני רוצה לציין שבכל 14 שנות נישואיי לא ראיתי את עצמי ותמיד דאגתי לבית לילדים לבעל ואת עצמי שכחתי קצת
אני מאוד רוצה לעשות היום רק דברים למען עצמי
היום ילדיי הגדולים אינם מדברים איתי גם בגלל חילוקי דעות בינינו וגם כי הם עוברים הסתה מצד האב
היום הם גרים עם האב ואני נשארתי עם הקטנים
אני לא מצליחה להגשים את עצמי ואת הרצונות שלי ומרגישה תקועה
לפני כמה ימים נודע לי שהאב רוצה את המשמורת על הילדים
וזאת בעיקר על רקע כספי הוא לא מוכן לשלם לי את המזונות מה שמצריך ממני כוחות וטירטורים מיותרים
אני שוקלת את העברת המשמורת לידיו כדי שאוכל להגשים את השאיפות שלי
לפני זמן לא רב הכרתי גבר מדהים והתאהבתי מייד הוא מילא בי את כל מה שהיה חסר לי בכל 14 שנות נישואיי .
הוא בדיוק הגבר שחיפשתי אנחנו מאוד אוהבים ונמשכים אחד לשני יש בינינו הבנה הדדית אנחנו נורא משלימים אחד את השני
יש בעיה אחת שמעיבה על הקשר שלנו וזה המרחק שאנחנו גרים אחד מהשני
לא יוצא לנו להיפגש הרבה והכל תמיד בלחץ של זמנים כי יש לי ילדים קטנים
אני מאוד רוצה לעשות מעבר ולגור איתו ולבנות פרק ב׳
אך הדבר קשה בגלל הילדים הקטנים אני לא רוצה לבלבל אותם ולהעביר אותם למקום אחר
ולא רוצה להפריד אותם מהאחים הגדולים שלהם ויש את העניין שהגיע הזמן אחרי 14 שנות נישואים שהאב ייקח קצת אחריות על ילדיו ויבין את הקושי בגידול 5 ילדים
הייתי מעוניינת לשמוע מה יש לאנשים להגיד על ההיטלבטיות שלי

מלי יקרה,
את שואלת שאלה כבדה מאד, והיא אם יש לך סיבה מספקת לוותר על המשמורת על הילדים. התעייפת, את מותשת, כבר זמן רב אבא של הילדים מושך אותם אליו בכוח, מצד אחד, ואולי רק בשל רצון לפגוע בך, ובן הזוג שלך, גם אם ללא כוונה להרחיקך מילדייך, מושך אותך לכיוון האחר, מצד שני. לא כתבת אם בן זוגך החדש מוכן לעבור לגור במקום מגורייך, או לפחות קרוב יותר, במקום להפך. אני מניח שזה לא על הפרק. ההתלבטות קשה, אלא שבתוך זה לא כל כך שמעתי מה את היית רוצה לולא היו מופעלים עליך לחצים. שמעתי שאת נחלשת, ולא שמעתי עד כמה את רוצה להיות חזקה.מצד שני, אני כן שומע ממך קצת רצון לסוג של נקמה. "הוא כל כך לוחץ, אז שירגיש איך זה לגדל חמישה ילדים בעצמו, ויבין שזה קשה!" – ואז מה? שיחזיר לך את הקטנים? האם הם לא יהיו מבולבלים אז עוד יותר, מאשר אם תעברי למקום אחר? ומה את באמת חושבת נכון להם? האם הוא יוכל לטפל היטב בכל החמישה? ואת, האם תוכלי להתמודד עם הגעגועים, והדאגה? – יכול להיות שכן, אני לא יודע, אבל זו שאלה שאת צריכה לשאול את עצמך. ההתלבטות קשה, ואת צריכה לבחון את העוצמות שלך. ואולי לקבל תמיכה נוספת, כי נראה לי שאת די לבד בכל המאבק שלך. חשבי היטב ממי את יכולה לקבל תמיכה וכוח, והשתדלי, אם את יכולה, לא להישאר לבד.חפשי גם בדף העזרה הראשונהשבאתר שלי גורמים שיוכלו לסייע לך, ולו רק בשיחת עידוד, אם לא בסיוע הדוק יותר, משפטי או נפשי.