התלבטות לקראת נישואין: מה לעשות?

שלום
ד"ר חסון,כתבתי לך בעבר על יחסים בעייתיים עם בן זוג שלי ולאחרונה גיליתי על עצמי דברים חדשים שהייתי רוצה לשמוע את דעתך עליהם.1. אני החברה הראשונה של בן זוגי, אנחנו בני 23. הוא רומז מדי פעם שהוא רוצה להיות עם אחרות וכאשר אנחנו נפרדים, אנחנו בסוף חוזרים מבלי שאף אחד היה עם אחרים.אני מוצאת את עצמי מנהלת איתו יחסים בגישה של "אם לא נדבר על זה, זה יסתדר ויעבור לו" אבל אני יודעת בתוך תוכי שלא. אני דוחה את השיחה ודוחה את השיחה אבל זה תמיד שם מפריע לי. אני לא רוצה לצאת בהצהרות שוביניסטיות אבל כל הגברים שדיברתי איתם על זה אמרו שזה תמיד יציק לו ושגם אם נתחתן, הוא עלול להיפרד ממני אחרכך בדיוק בגלל זה, וזה חמור הרבה יותר מלאבד אותו בשלב הזה. מה אתה חושב על זה? אתה תומך ב"תיאורית הגברים" הזו, לפיה קשה לגבר להתחתן ולהישאר רק עם אחת כל חייו במידה והוא לא מנהל אורח חיים דתי שכבייכול מחייב את זה?2. אני מוצאת את עצמי מקנאת ומרגישה רע כשלו טוב. בעידן הפייסבוק של היום אתה וודאי מכיר את עדכון הסטטוסים בהם כותבים מה עולה בראשך באותו הרגע. עכשיו הוא בחו"ל והוא נהנה כמובן, כותב לי הרבה ומתקשר אליי הרבה, אבל כל פעם שהוא כותב בפייסבוק שלו "נהנה" או "עושה חיים", אני ישר מרגישה רע. אמנם אני כועסת שהוא לא רצה שאצטרף אליו, אבל לא בגלל זה אני מרגישה רע, אני מרגישה את זה גם כשהוא מבלה עם חברים שלו כשהוא בארץ, 2 דקות ממני, גם כשהוא מקבל ציון טוב במבחן.. לא יודעת, זה כאילו שאני רוצה אותו רק לעצמי ושכל דבר שקורה לו- הוא יחגוג איתי וזהו.. וזה מפחיד אותי כי אני רוצה שיהיה לו טוב ואני רוצה שהוא יהיה מאושר אבל כואב לי לחשוב, למשל, שהוא יהיה מאושר לא איתי.עד כמה זה כפייתי? האם זה יקרה גם עם אחרים, במידה ויהיו? זה ממש מפחיד אותי..לציין שאני לא מראה לו את הטירוף הזה.. ז"א- אני לא עושה סצינות קנאה או משהו כזה כאשר הוא שמח ומשתף את החברים שלו.עזרה?..

צריכה יקרה,
אחוז הגרושים הוא גבוה, והולך ועולה. האם בגלל זה לא תתחתני?היתה אצלי פעם, ביעוץ, אשה צעירה שהתלבטה אם להתחתן עם החבר שלה. והפילוסופיה שלה היתה: מכיוון שכל כך הרבה מתגרשים, אני לא מחפשת מישהו שבהכרח יהיה לי בן זוג לכל החיים. כל מה שאני רוצה לדעת, הוא שהוא יתאים לי לכמה שנים, ולהיות אבא לילדים. אחר-כך, שיקרה מה שיקרה. גישה פרקטית. אולי היא תקל עליך להתחתן בכל זאת, בין אם זה יהיה עם בן הזוג הזה או עם אחר. בקצרה, שקלי כל בן זוג לגופו, ללא הפחדים של "תאוריית הגברים" שלפעמים מתקיימת רק כדי לקבל תמיכה חברתית (גברית, כמובן) וגיבוי מוסרי לחופש מיני שירצו לעצמם בהמשך.וכשרע לך כשטוב לו, זה סימן שיש לך בעיה עם עצמך. כלומר, זה טבעי שרע לך כשטוב לאחר (קוראים לזה 'קינאה'), אבל אם את אוהבת מישהו, התחושה הזו אמורה להיות מינורית, עד בלתי מורגשת, ביחס לשימחה בשימחתו. ואם אצלך היא חזקה, זה או בגלל חרדות (שהוא לא צריך רק אותך, ושלכן הקשר לא בטוח), או בגלל קינאה בכך שלו טוב. שני המקרים לא מועילים לך אישית, וגם לא לקשר. ושני המקרים הם באחריות שלך. טפלי בזה: דברי על זה איתו ועם חברות, או לכי לטיפול פרטני כדי ללמוד להתגבר על זה.