התלבטות לפני חתונה: מה באמת רוצה?

ד"ר חסון שלום,
אני בת 28 ובן זוגי בן 33. אנו בקשר זוגי בן 6 שנים מתוכן, אנו גרים יחד כ-4 שנים. שנינו סטודנטים (בן זוגי החליט כי הוא מעוניין בהסבה מקצועית ומניהול חברת היי טק גדולה ומצליחה, הלך ללמוד עבודה סוציאלית) ואילו אני לומדת הנדסת תעשייה וניהול. עד לפני כשנתיים אני מאוד רציתי שנמסד את הקשר. אולם, בן זוגי דחה כל הזמן את ההחלטה לגבי חתונה בטענות שונות: חוסר תקשורת, מריבות חוזרות וכי לא יכול להינשא למישהי שאינה מפוקסת מקצועית, עובדת בעבודות מזדמנות לא חשבתי על ילדים וכד' (הייתי צעירה! ). כמובן כיום מצבי האישי השתנה ואז החלו לקנן בי ספקות לגבי רצוני בקשר. בתחילת הקשר הכרתי בן זוג מצליחן, קרייריסט וכיום הולך לכיוון העבודה הסוציאלית ומשכורת המינימום ושנינו חיים כסטודנטים תפרנים מהיד לפה וזה לא מה שחיפשתי בבן זוג, חיפשתי בן זוג שיחדיו נוכל גם, בין היתר להצליח כלכלית (אני ממשפחה שהכסף לא היה מצוי בה ומאוד חשוב לי להצליח כלכלית) ... כנ"ל בתחום האינטימי, בהתחלה אני תמיד שאפתי ליותר והוא תמיד הסתפק במועט והיום זה כבר לא כ"כ מעניין אותי והוא זה שמעוניין יותר ממני... שוחחתי על כך עם בן זוגי אין ספור פעמים, הבטחנו לשנות, לשפר ולתקן אך לצערנו זה לא מחזיק מעמד ואנו שבים לחילוקי הדעות ולמריבות על כמעט בסיס יומיומי כמעט על כל תחום אנו מסוגלים לריב! ויש מין תחושה ש"זה לא זה"...יש לציין שגם היום בן זוגי לא מוכן להחליט האם להתחתן ב100% יש ימים שהוא אומר שבטוח ויש ימים שמתחרט בגלל החוסר תקשורת שלנו וכי הוא לא רוצה מישהי שכבר לא סגורה עליו ב- 100%... התקשורת המילולית בנינו אף פעם לא הייתה טובה והיו לנו המון מריבות מאוד רציניות מקצר תקשורתי (אעפ"י שאנו יודעים שלעולם לא נפגע אחת בשני בכוונה). היינו לפני שנתיים ביעוץ זוגי שבזכותו התאהבנו אחד בשניה מחדש, אולם זה לא החזיק מעמד לאורך זמן, הצעת נישואין- אין והקשר הזוגי כיום הדרדר למריבות על בסיס כמעט יומיומי. יש לציין, שבן זוגי הינו אדם קשוב, דואג, אכפתי, מפנק, מחמיא, מפרגן, מכיל, שיוויוני , אינו שופט אותי לרעה, מעודד, מקשיב לכל בעיותי ותמיד מנסה (ומוצא) פיתרון, עוזר לי בכל!! אך משהו לא עובד!! הוא כבר אומר שהוא לרוב סובל וממש כואב לי עליו... אנחנו לא מצליחים להיפרד (למרות שאמרו אולי 200 פעם שניפרד) מכל מיני סיבות, מלבד האהבה הגדולה ישנן סיבות כלכליות- אני לא בקשר עם הורי, ואני סטודנטית ותלויה בו כלכלית אך גם שאנו מוצאים פיתרון, אני רואה את האהבה, הדאגה שלו אלי והאכפתיות שלו ואני לא מוכנה לוותר! אני מפחדת שזה בן זוג של פעם בחיים ושאני לא אמצא כמהו. הוא האדם שהכי קרוב אלי. אעפ"י שאנו יודעים שאי אפשר להמשיך "לשרוף" זמן ועוד שנים ללא החלטה לכאן או לכאן! מצידו, מלבד זה שהוא אומר לי שאני צריכה לדעתו לעזוב את הבית בכדי שנתנתק ונוכל לבחון הקשר מבחוץ ,הוא נגרר אחרי לפיוס וימים כיפיים ושמחים יחדיו, עד המריבה הבאה או עד שאני אזכיר את המילה חתונה... אני בתוך תוכי כבר מרגישה שנכנסו ללופ ואני לא יודעת כמה אני רוצה להמשיך בקשר הזה. מלבד הקצר התקשורתי אנו חשים כי כל אחד התפתח בכיוון שונה ואין לנו כבר כ"כ הרבה במשותף וגם כיווני החשיבה וראיית העולם שלנו שונים (כגון: אני יותר חומרנית ונהנתנית והוא יותר רוחני ומסתפק במועט). מה לעשות האם לוותר אחת ולתמיד? האם לא חבל לוותר על בן זוג כה נפלא? אני ממש אוהבת אותו איך בכלל נפרדים מבן זוג של 6 שנים שליווה אותי בבגרותי ובעיצוב אישיותי? איך מתגברים על הכאב הנורא? הגעגוע???בתודה מראש המיואשתנ.ב בן זוגי לא מוכן ללכת פעם נוספת לטיפול זוגי. הוא טוען שכבר נסינו ואין סיכוי שהפעם זה כן יעזור לאורך זמן.

מיואשת יקרה,
האמת היא שאולי ההתלבטות שלו פחות רלוונטית מההתלבטות שלך. את אמנם מדברת איתו על חתונה, אבל נדמה לי שהיום את יותר עושה זאת כבחינה מאשר כשאלה מעשית – היום הוא אולי מתלבט באשר למחוייבות, אבל נדמה לי שאת היא זו המתלבטת באשר לזהות בן הזוג המתאים לחתונה.השתניתם. זה אומר אורח חיים שונה מכפי שדמיינת לעצמך בעבר. את חוששת, וכנראה בצדק – כי אי שביעות הרצון שלך עלולה להתחזק עם הזמן. או שתלמדי להשלים עם אורח חיים פחות נהנתן. האם את יכולה?מצד שני, במידה לא מעטה את שם כי כרגע כדאי לך. כי את תלויה בו. ואני תוהה אם התלות הזו אינה סיבה מרכזית כרגע, שאת לא מוכנה לגמרי להודות בחשיבותה, אפילו בפני עצמך? תלות מקשה על בחירות טובות. בדקי את עצמך. שאלי את עצמך מה את רוצה ומתי. ואם התלות שלך בו היום היא גורם מרכזי – תצטרכי או להשלים עם האגואיזם שלך, או לחפש דרך להפסיק את התלות. ואחרי זה – אולי יהיה לך קל יותר להחליט מה את באמת רוצה.

מעיון בפורום עולה כי תשובותיך, תמיד מנומקות, מפורטות ומתייחסות באופן אישי לכל מקרה ומקרה מעל ומעבר למה שניתן לצפות מפורום!המון תודה