התלבטות זוגית: מה לעשות?

היי, יש לי התלבטות נורא נורא קשה בחיים שלי כרגע.אני חושבת שזו הבחירה הכי קשה שנקרתה בדרכי עד ה ולפות לפורום הזה זה די המוצא האחרון מבחינתי.. אני בת 19, יוצאת עם בחור בן 29 . אני מגיעה מבית דתי אבל חוזרת בשאלה והבחור מגיע מבית חילוני. זו אחת הסיבות שההורים שלי נורא מתנגדים לקשר הזה. סיבה שנייה ועיקרית היא הגיל שלו , ההורים שלי טוענים ובצדק שבגיל הזה אדם כבר לא משנה יותר מדי את דעותיו ותכונותיו וכדאי לי להיות בזוגיות עם אדם שאיתו אני גדלה ומתפתחת יחד ושלא יהיו כ"כ הרבה התפשרויות של שנינו בגלל הגיל. למרות שאם אני אוהבת את התכונות שלו אז למה שארצה שישתנו?ועוד הם אומרים שנהיה כל הזמן בפער פיזי ונפשי ומחשבתי של 10 שנים שיפריע לנו כל החיים. בנוסף,הוא ממלצר כרגע ובו זמנית כותב לכמה אתרים אבל אין לו עבודה קבועה, הוא לא ממש יודע במה הוא רוצה לעסוק בעתיד שזו בעיה ונתפש בעיני ההורים שלי כילדותי . כנראה זו הסיבה שאנחנו מתאימים כ"כ..מצד שני של כל הדברים האלה- אני נורא נורא אוהבת אותו, כיף לי איתו ממש, נוח לי איתו, אני מרגישה איתו בבית, ,הוא אוהב אותי גם ברמה עצומה ומוותר המון וויתורים בשבילי ונאמן ומקסים .כל מי שרואה אותנו מבחוץ אומר שיש ביננו אנרגיה מיוחדת .ואני מתלבטת נורא , מצד אחד ההורים שלי מציגים טיעונים צודקים ואולי בהמשך באמת אמצא מישהו מוצלח יותר שיהיה לי טוב איתו. מצד שני הוא מדהים בעיני ואני אוהבת אותו כ"כ. בחיים עוד לא היה לי קשר כזה עוצמתי עם אהבה כזו ואני לא יודעת אם יש מישהו שישתווה אליו מהבחינה הזאת. אם אפרד ממנו אולי אעשה את טעות חיי. כל אחד נותן לי עצה אחרת ואני כבר מאוד מבולבלת ולא יודעת מה להחליט. כבר נפרדנו פעמיים וחזרנו .מה אתה מציע?

מתלבטת יקרה,
את ההחלטות תצטרכי את לעשות. אבל לגבי הנקודות עצמן שהעלית:כן. אין ספק שבעינייך הוא בוגר יותר, כי הוא באמת בוגר יותר. אלא שלו היית בת גילו, או אולי בת 27, והגבר שלך, באותו גיל שלו, היה עוסק מקצועית במה שהוא עוסק היום, אולי היית אומרת יותר בקלות שהוא לא רציני, ואולי אפילו מפקפקת אם הוא יוכל להבטיח לך קיום עתידי. לו הוא היה "ממלצר, כותב לכמה אתרים בו זמנית, ללא עבודה קבועה ולא יודע מה הוא רוצה לעשות בעתיד" והוא היה בן 21, כלומר, קרוב לגילך, אז באמת זו היתה הרבה פחות בעיה. כך שיש משהו במה שאומרים הורייך, מנקודת מבטם.מצד שני, בהחלט יכול להיות שאם תיפרדי ממנו, תצטערי על כך כל חייך, ועם כל קושי בכל קשר עתידי שיהיה לך. וזאת, בלי שום קשר לכך שאם תישארי איתו אולי זה יהיה לא טוב - כי את זה לא תדעי לעולם אם תיפרדו.אבל לאן את ממהרת? את בת 19. יש לך זמן... מותר לך להתנסות ולהחליט סופית רק בעוד שנתיים, שגם את תהיי מודעת יותר לצרכים שלך בעתיד, ובעיקר - שתדעי טוב יותר לאן הוא הולך, ומה החיים איתו צופנים לך.