התלבטות בזוגיות: שלמות פנימית

שלום
ד"ר. לפני כשנה התחלתי לדבר בטלפון עם גבר שהיחסים ביננו התחילו אחרי התכתבות באנטרנט שבמהלכה הוא ביקש את מספר הטלפון שלי. בשיחות שנהלנו היה לי נחמד,משעשע,נעים,לא משהו מיוחד. לאחר כמה וכמה דיבורים הבננתי שהוא בעניין והחלטנו להפגש.בפגישות הראשונות לא היה חיבור מיוחד ואפילו היו רגעים שהיה לי משעמם אבל משום מה המשכתי והחלטתי שאם בהמשך אבין שלא מתאים לי אחתוך את הקשר.לאחר לאחר פגישות מרובות,נקשרתי אליו יותר ופתאום התגלה שהוא עדיין מפתח רגשות כלפי האקסית שלו,ברגע שהיה בי החשש שהקשר ביננו ייגמר פתאום הבנתי כמה נקשרתי אליו,בכיתי המון והיה לי עצוב שייגמר משהו טווב שבא לתוך לחיי,לאחר המשבר הזה ניסינו לתחזק את הקשר ואפילו הצלחנו יפה מאוד. כרגע אנחנו זוג מזה חצי שנה, היחסים ביננו השתפרו מאוד, הוא אוהב אותי המון ומראה לי את זה בויתורים שהוא עושה למעני,ואני יודעת שזה נדיר ואין הרבה גברים מסוגו,הוא רגיש,אכפתי,משתנה למעני,נראה טוב מאוד ולטעמי ואני יכולה למנות עוד הרבה תכונות טובות ומעורכות אצלו.הבעיה היא כזו : כשאני מדיינת את הגבר האידאלי בעייני אני מדמיינת גבר עם יותר בטחון עצמי,יותר מאצ'ו,גבר-גבר שכזה, והוא לא הטייפ קאסט שבקשתי לעצמי. התקשורת ביננו טובה יחסית אבל אני לא מרגישה שהוא מכיל אותי במאת האחוזים ,שאני נפתחת אליו כל כולי וכשאני איתו אני הכי אני שיש. ושאין,זו הבחירה המושלמת.אני אפילו מרגישה שאני טיפה משתנה מהבנאדם שאני מכירה את עצמי כשאני נמצאת איתו .טוב לי איתו,אבל באופן רגוע. מה גם,שאני לא מרגישה התאהבות,ולא הרגשתי מתחילת הקשר.אני מרגישה שאולי נכנסתי לקשר הזה מהסיבות הלא נכונות, כדי להוכיח לעצמי שהוא יכול לאהוב אותי למרות הרגשות כלפי בת זוגו הקודמת, או כי פשוט רציתי חבר, ולא משנה לי מי זה יהיה או כי אני כבר שם ונחמד לי,אז למה לחתוך? אבל גם אם נכנסתי מהסיבות הלא נכונות ולאחר שנכנסתיטוב לי,אז אולי זה היה שווה את זה?אני בחורה צעירה יחסית ומבחינת הזמן לחתוך את הקשר כרגע זה לא דבר שילחיץ אותי. אבל האם זה בכלל נכון? האם רק בגלל שבהתחלה לא היו יותר מדי פרפרים ועכשיו כן טוב לי איתו והוא אוהב אותי מאוד וכשאני איתו נעים לי אז אולי זה מספיק וזה קצת נאיבי וילדותי מצדי לבקש התאהבות מטורפת שאולי לא תוביל לשום מקום וסתם תסיים קשר שטוב לי בתוכו? כל הזמן כשאני איתו אני חושבת אם זה זה, ולא נעים לי ממנו ומעצמי. תוך כדי שאנחנו יחד אני גם פוזלת קצת לצדדים ומחפשת אולי מישהו יותר מתאים. אני באמת לא יודעת מה לעשות. אם חלום ההתאהבות הסוחפת שלי הוא כל כך קריטי שבשבילו שווה לוותר על הקשר התומך והאוהב שאני נמצאת בו,אם בשביל תקשורת וחיבור לא פחות ממשולמים אני צריכה לזנוח מה שיש לי? בבקשה עזור לי. תודה

מתלבטת יקרה,
תארת הכל נכון כל כך, ואמיתי כל כך. והכל באמת נכון. גם התשובות שנתת לעצמך נכונות, כנראה. אבל בסופו של דבר את צריכה להחליט, על הטוב והפחות טוב שיש בו. ובעיקר, את צריכה להחליט על השלמות הפנימית שלך. הסברת למה את שלמה יותר ולמה את שלמה פחות. עכשיו את צריכה להסיק לעצמך את המסקנות, ולראות אם את יכולה להניח לאי ההשלמה שלך.אני יודע את רוצה שאגיד לך שאין שלמות, ואין מושלמות, אבל את יודעת את זה. את יודעת גם שזה לא פשוט להשיג את התחושות שאת מדברת עליהן, וגם בצידן את הגבר שייתן לך את הביטחון והשקט הזוגי. אין שלמות. יש מי ששלם עם מה שיש לו, ויש מי שלא, וזה תלוי בו עצמו, אבל גם במה שיש לו.

תודה רבה רבה.יש לציין בנוסף לכל שאני בת 18 ואני פוחדת שאם אשאר איתו ואתחתן איתו ארגיש כל חיי תחושת החמצה ופספוס. כשאני איתו אני מרגישה כמו אמא שלו לפעמים,למרות שהבחור גדול ממני ב4 שנים.אני לא יודעת אם גילוי הצדדים החדשים האלה בי הוא לטובה או שעדיף להצמד לאני הטוב והמוכר? אוחח משתגעת. נראה לי בסוף הפרידה תבוא רק כדי לעשות החלטה כלשהי

מתלבטת יקרה,
את צודקת. את צעירה עדיין, אבל הגיל האפקטיבי שלך בזוגיות תלוי מאד בגיל שבו את רוצה להתחתן ולהביא ילדים, וגם בשאלה אם את רוצה לפתח קריירה קודם, במקביל או אחר-כך. ממילא כל אלה הן שאלות שאת אולי עדיין לא יודעת את התשובה להן. מנסיוני, הן מגיעות, וגם זה באופן חלקי, רק בעוד כמה שנים. אבל זה עניין אינדיבידואלי. ככל שפחות לחוץ לך, כך נכון יותר לוותר על משהו שאת פחות שלמה איתו. מצד שני, אם לא רע לך, ואם את מחליטה שהוא לא הולך לחתונה – אז את יכולה גם למצות את הקשר טוב יותר, לפני שתחליטי סופית. מסובך? – כן. לפעמים. צריך להחליט, וזה לא תמיד קל.