התלבטות בזוגיות: מחויבות, מיניות וגרושים

אני נשואה כבר שנה לאדם שהתייתם בגיל ארבע ונשאר לחיות עם אמו המבוגרת קרוב לארבעים שנה האישה הזו אישה מאוד שטלתנית לא מעריכה בקיצור טיפוס מאווווד קשה מה שגורם שכל הזמן נשארת לבד ואף אחד לא נכנס אליה חוץ מבעלי שכל הזמן הוא אחריה מדבר איתה בטלפון לפחות 3 פעמים ביום וכשאנחנו בבית מבקר אצלה כמה שיותר צועקת עליו והוא מחייך אליה אני מבקרת איתו אבל קשה לי מאוד ולפעמים אני מרגישה שבשבילו היא עדיפות ראשונה ... ומצד אחר יש לי קושי משמעותי איתו שניסתי לדבר איתו על הנושא הזה בפתיחות ולא עזר לי הוא כמעט ולא מתקרב אליי כמה שאני מנסה זה כמו נר כבוי אני לא מרגישה שאני אישה שהוא חושק בה אפילו שהתחתנו לקח לו זמן עד שהתקרב אליי .. הזמן היחיד שכן התקרב בזמן תכנון ההריון כי הרופאה אמרה שצריך לקיים יום כן וים לא .. באמת שקשה לי מאוד :( שכחתי לציין שבעלי היה נשוי והתגרש והסיבות עד היום לא ברורות לי

מתלבטת יקרה,
יש לו מחוייבות רבת שנים כלפיה. זה לא אומר שהמחוייבות כלפייך לא תגדל ותצמח עוד. הוא מרגיש, אולי, שהיא הקריבה עצמה למענו, או אולי היא יצרה בו מערכת של רגשי אשם שמניעה אותו להיות נאמן כלפיה בכל. מן הסתם, ככל שתהיו יותר ביחד, וככל שהשותפות ביניכם תעמיק, ובכלל זה מדובר גם בהורות משותפת, אז המחוייבות כלפייך תגדל. אבל את צודקת בכך שהקצב שבו זה יקרה תלוי גם באמו, וביכולת שלה לשחרר אותו. זה יכול לקרות בהדרגה, וזה יכול, מצידה, לא לקרות בכלל - ואז הוא אולי בעצמו יבין שהוא צריך לעשות את ההפרדה וההתאמה. אבל בשלב הזה, אם תילחמי בו, זה כנראה לא יעבוד. לא בבת אחת. זה צריך להיות תהליך מדורג.שאלה אחרת היא שאלת המיניות שלו. יתכן מאד שמסיבות כלשהן, בין אם חברתיות-תרבותיות (האופן שבו הוא מבין, מקבל ורואה מיניות), ובין אם מסיבות ביולוגיות (אולי עניינים הורמונליים, למשל), המיניות שלו אינה חזקה כפי שאת רגילה לראות אצל גברים אחרים. אני לא יכול לדעת מה הקשיים שלו בהנעה המינית שלו. ראי מאמר שכתבתי פעם עלהסטיגמות המיניות שלנו.עוד מטריד אותי שאת אומרת שהוא היה נשוי (ולא כתבת כמה זמן ומתי), ואת לא יודעת מה הסיבות לגרושיו, למרות שאתם כבר נשואים שנה. זה אומר שיש ביניכם הרבה מן הנעלם ושיש לו צורך רב להסתיר דברים רבים. ביניהם, אולי גם הצורך המיני הנמוך שלו, משהו שיכול לבלבל גם אותו וגם אותך. חסר פתיחות ביניכם, ואני חושב שטיפול זה דבר חשוב. בעיקר כי את נמצאת במצב של אי בהירות גדול בשאלה מי הוא, מה הוא מרגיש, מה עובר עליו, בשאלת המשיכה שלו אליך (אם כי, כפי שאמרתי, יתכן שזה לא קשור אליך), ובשאלת הפתיחות והיציבות הרגשית שלו.יאם את חושבת שאת כן מבינה אותו, היי סבלנית. שיהיה ברור לו מה את חושבת, אבל גם שאת לא לוחצת. זו הדרך היעילה ביותר לשינוי, אבל אם הוא יהיה, הוא יהיה הדרגתי.