התלבטות בזוגיות: מה לעשות?

שלום.
בת 35.
מגיל 16 פעילה מינית.
מתעניינת רק בגברים (לא בנשים).
מאז ומתמיד הרגשתי שאני רוצה להיות עם גברים, גם מפתחת רגש אליהם ורוצה לשכב איתם אבל הרמת משיכה נמוכה. כלומר שוכבת ואין לי דחף עז לגעת בהם או באיבר המין. כך גם היה כל השנים עם בעלי. אוהבת אותו כשותף אבל לא מרגישה דחף מיני, יכולה לחיות איתו ללא סקס. אבל כן לאונן עם עצמי על בסיס יומיומי.
כל זה השתנה לפני שנתיים שהכרתי בחור שאותו גם אוהבת וגם נמשכת. לראשונה בחיי יש לי דחף עז לסקס, לגעת בו ובאיבר... מבחינתי כל יום. הדחף לא פחת לי בשנתיים אלו ואפילו רק עולה. אציין כי שוכבים יחד כפעמיים בשבוע.
אני מתוסכלת כי אני והוא לא יחד ולא נוכל להיות יחד.
עד שפגשתי באדם שאני מרגישה שלמה איתו בכל המובנים וגם בסקס.

מתוסכלת מאוד כי מרגיש לי שזה לא יחלוף אליו ואני מפספסת אותו בחיי וכי לעולם לא אוכל להרגיש ככה לאחר.
מה לעשות

שיר יקרה,
לא כתבת, אבל אני מניח שאת עדיין נשואה, ושיש שלך מאהב במובן של יחסי מין שמחוץ לנישואים. כך או כך, לפי מה שכתבת – מישהו שאתם "לא יחד" וגם שלא תוכלו להיות יחד, במובן של החיים המשותפים.את שואלת מה לעשות, אבל לא שמעתי אצלך את הסיבות להתלבטות. טוב לך איתו עם הפעמיים בשבוע שאתם ביחד, ואת רוצה יותר אמנם, אבל אי אפשר יותר. מה מונע ממך להמשיך במצב הקיים? האם את חושבת להיפרד ממנו (לא כתבת שום דבר על האפשרות הזו)? מה מפריע לך להמשיך במצב הקיים, שאת שואלת אותי מה לעשות? – כי לכאורה, במצב הקיים, את מוציאה את הכי טוב שאפשר. אז מה השאלה שלך, ולמה את מתלבטת, ובמה את לא בטוחה?

אכן הייתי רוצה יותר או לפחות להסתפק במתכונת הקיימת. עם זאת, הוא מראה סימני התרחקות כי הוא מחפש קשר יציב וזוגיות להקמת משפחה. בעוד שאני במקום אחר בחיים ממנו.
מפחדת כל יום שאני לא שומעת ממנו שהנה הוא מצא את האחת שלו והוא יעזוב אותי

שיר יקרה,
אני מבין מכך שאת נשואה והוא לא. אני מבין מכך גם שהוא רוצה להקים משפחה, ואת כבר לא שם. אז אולי אתם מתאימים במובנים מסויימים, אבל לא מתאימים במובנים אחרים. יתכן מאד לכן שגם רגשית אתם במקום אחר. את התאהבת בו, למרות היותך בקשר אחר ובמסגרת משפחתית משלך, כי את רוצה את המשך הקשר איתו, כך או אחרת, וקשה לך לראות את עצמך בלעדיו, והוא – תמידית, רואה את עצמו בלעדייך, בעתיד, כי הוא רוצה משפחה, שזה לא איתך. רגשית הוא במקום אחר. אם הוא לא רואה את עצמו איתך בעתיד, אז רק הגיוני שהוא רואה את עצמו מתאהב במישהי אחרת. הוא חושב על קשרים נוספים, או לפחות קשר נוסף, כי כך הוא רואה את עתידו, ואת לא. זה פער משמעותי ביניכם, וזו המציאות שבה אתם חיים.ויתכן מאד שעוד לפני שהוא ימצא את האחת הוא יגיד לך – אני צריך לראות אותך פחות, או אולי לא להיפגש איתך בכלל, כדי לאפשר לעצמי למצוא את האחת.את נמצאת במציאות זמנית שהיא טובה לך. אפשר להביט על המציאות הזו בשני אופנים שונים – האחד, הפחד מהאובדן של משהו טוב. והשני – "איזה יופי שמצאתי משהו כזה בחיי, שעשה לי טוב! כך שלפחות לא עברתי את חיי ללא החווייה הטובה הזו בחיי, וזו ברכה נהדרת."והשאלה הקשה הנלווית לכל אלה איך לא להזיק, בצד כל זה, לאחרים שיקרים לך. מאחר שלא כתבת על זה דבר, לא התייחסתי לזה בתשובות שלי אליך, אבל גם את יודעת שגם לזה יש משמעות.