התלבטויות לקראת חתונה

שמי יעלה, בת 25. באה ממשפחה דתייה אבל אני חילונית.לפני שבועיים חבר שלי הציע לי נישואין. אני אוהבת את חבר שלי וטוב לנו ביחד, וההתלבטות שלי היא לגבי 2 נושאים הנוגעים לחתונה:1. ההורים שלי גרושים ושונאים בדם אחד את השני. בנוסף, אח שלי בנתק מוחלט עם אבי כבר כ-10 שנים. המשפחה שלי אמא שלי שונאת את המשפחה של אבא שלי ולהיפך. אני בעצמי גם ממש ממש לא סובלת את אבא שלי (+את המשפחה שלו) אבל מכבדת אותו בתור אב. אין לי מושג איך כל זה יכול להתשלב בחתונה אחת ועושה לי רק כאב ראש לחשוב על זה. אשמח לעצתך, אם יש לך רעיון..2. מועד החתונהמצד אחד - אני בתקופה נורא נורא עמוסה עכשיו בחיים, שתירגע עוד כמה חודשים. אם נדחה את הארגונים לאח"כ - זה יקרה רק עוד 7 חודשים בערך, וגם זה במקרה הטוב..מצד שני - אני לא מפסיקה לחשוב על זה פשוט.. ואני כבר רוצה שזה יקרה + זה ממש ממש מפריע לי בריכוז בלימודים למבחנים.ויש עוד סיבה מטופשת: אני רוצה להתחתן בעודני 'בת 25', עדיין יחסית צעירה. נכון שזו סיבה מפגרת, אבל היא מהדהדת לי בראש, בייחוד שהרבה חברות דתיות שלי כבר נשואות. משום מה ממש בא לי שכאשר ישאלו: 'בת כמה הכלה?', התשובה תהיה - 'בת 25', ולא 'בת 26' (אם אחכה לעוד 7 חודשים אהיה בת 26..).אני מתלבטת אם לעשות אירוע קטנצי'ק (רק קרובים) - שאז אוכל לעשות זאת עוד מעט / לעשות אירוע גדול ורגיל רק עוד 7-8 חודשים / אירוע רגיל שאיכשהוא אצליח לדחוס עכשיו..אני כל הזמן במחשבות על זה.. קשה לי כבר זה הורס לי את הלימודים. האם זה נורמלי שאני ככה??..אשמח לעזרתך.

שכחתי לציין ש--אין לי כוח לארגן חתונה וזה נראה לי מיותר אבל אני יודעת שזה יאכזב את ההורים שלו וההורים שלי שזה חתונה ראשונה לשניהם. עד כמה אנחנו אמורים להתחשב ברצונותיהם בעניין זה?-זה ממש מטריף אותי אני כ ל - ה ז מ ן חושבת על החתונה, איך, כמה ולמה וממש לא מצליחה להתרכז בלימודים וזה רע מאוד בשבילי..

יעלה יקרה,
בודאי שזה נורמלי שאת ככה, בגלל הלחצים, ובגלל השאיפות המנוגדות שלך. אבל את רוצה לצאת מזה, כדי שתחזרי לתפקד, וגם זה נורמלי. את פשוט צריכה להחליט מה חשוב לך יותר, שהכלה היא בת 25, או שתוכלי לעשות חתונה כפי שאת רוצה מאוחר יותר, או אחרת עכשיו שאולי את כן רוצה, ועוד ועוד. ומכיוון שהארוע הוא ארוע "נחשב" ומשמעותי, את רוצה שייעשה כראוי, כדי שיהיה פתיח למשהו טוב. וגם זה נורמלי. את רק צריכה להחליט קודם מה נכון יותר לך, ולאחר שתחליטי, ותודיעי לכולם על ההחלטה, תרגישי, אולי, את כל העול יורד מעל כתפייך. אבל זה יקרה רק לאחר שתחליטי, ולאחר שתהיי שלמה עם ההחלטה שלך. חפשי בתוך העומס הכולל הזה, הרגשי והמעשי, לעשות את מה שאת מרגישה איתו הכי טוב, ואחר-כך, לאחר שהחלטת, נסי לא להביט לאחור יותר, אלא לומר לעצמך: זהו. החלטתי, ההחלטה אולי לא מושלמת אבל הכי טובה שאפשר לי, וזהו. אני הולכת עם זה.