תקשורת בזוגיות: מסרים לא עקביים

אני נשואה שנה וקצת, עם בעל שהוא ממש לא רומנטי, בעבר הוא היה משקיע בי הרבה תשומת לב ,ועכשיו אולי חיבוק שיש לו זמן.הוא לא מתקשר ,לא מסמס,לא נותן מחוות רומנטית ,כבר לא אומר שהוא אוהב לבד את זה תמיד צריך לבקש.אני נותנת את כל כולי ומשתדלת לא להפריע: אנחנו חיים אצל הוריו,אני לא זקוקה לבילויים בגדים או כל רצון של אישה ומשתדלת לבזבז כמה שפחות, גם אוכל אני מוכנה להסתפק במה שיש ובאמת ,במה שיש! שזההדבר הבסיסי.את כל זה הוא מתרץ בתירוץ מעולה, אני צריך לעבוד, כרגע זה מה יש זה בישבלנו תביני.אני בוכה, צועקת,רגועה ,לא מתיחסת,מאשימה ,תומכת ובעיקר מוותרת.ניסיתי כל דרך לתקשר וכלום לא מצליח תמיד אני מרגישה שלא רואים אותי.אולי אני רוצה יותר מידי, גם אם אני מבקשת לדבר זה תמיד מאוחר משום שהוא נכנס הביתה רק בשעות מאוחרות ,וכשאני פותחת בשיחה הוא פשוט נרדם איך אני אומרה להגיב,בטלפון הוא שונא לדבר, אז אני רק אומרת לו שאני שונאת אותו,בתוכי אני לא רוצה להיפרד אבל זה נראה לי פתרון.מה לעשות?

אמיתית יקרה,
ראי, אני לא מאשים אותך במה שקרה. אבל... בנתון שזה מה שהוא, ובכך שהוא לא נותן לך באופן טבעי מרכיבים שונים בזוגיות שאת רוצה, את כנראה לא נוהגת הכי נכון שאפשר כדי להשיג יותר בכל זאת. ויש דרכים כאלה. העובדה הפשוטה, שאפשר לראות במכתבך, היא שדרכי התקשורת שלך לא עבדו. לא הנתינה של כל כולך, ולא התוכחות, ולא הבכי ולא הצעקות, וגם לא אי ההתייחסות וגם לא התמיכה. וכשאני רואה את הכל באותה שורה, אני אומר לעצמי שאולי בן זוגך קיבל ממך מסר שאינו ברור. כלומר, כנראה שאמרת לו במילים מה את צריכה ומה את מצפה ממנו, אבל פעמים רבות זה לא מספיק. יתכן שהמעשים שלך, על הזיגזגים שלהם, לא יודעים לתת לו מסר ברור, ולכן הוא לא לומד. ופעמים רבות כל כך אפשר ללמד דרך המעשים, כמעט מבלי לומר דבר – וזו אולי שפה שאת לא משתמשת בה נכון, ובודאי שלא באופן עקבי. כי פעם את מנסה את זה, ופעם את זה, ואף אחד מהם הוא לא כלי שאת מתמידה בו. חלק, אולי משום שהם כלים שאת לא צריכה להשתמש בהם, וחלק, אולי כי הם כלים שעובדים, אבל לאורך זמן, ואין לך הסבלנות לראות שינוי לאורך זמן. ואני מדבר בעיקר על חיזוקים חיוביים כאשר הוא בסדר, בצד הפחתה משמעותית, עד כדי הפסקה, של התלונות. כן לומר שאת מאוכזבת כשהוא איכזב אותך, אבל מבלי לצפות לקבל אישור, ומבלי להכנס לויכוח. ומצד שני, כן לחבק, לחייך, ובעיקר לשמוח בו ואיתו, כאשר הוא עושה משהו שאת אוהבת. אם הוא גבר נורמלי (ונדמה לי שלולא היה לפחות כזה לא היית מתחתנת איתו), הוא אוהב אותך אותך יותר כשאת שמחה. ולכן, גם מבלי להרגיש בזה, הוא ינסה לשמח אותך.זו דרך לא קלה כי היא דורשת סבלנות ואמונה, אבל זו דרך שעובדת, ובתנאי שמתמידים בה. וגם – בתנאי שבוחרים לצפות לטוב בזמן הנכון, כלומר, גם להבין את המגבלות שלו, ומתי הוא יכול לתת ומה.