התלבטויות בקשר מרחוק: מה לעשות?

שבוע טוב,
אני בת 26 נמצאת בדילמה לא פשוטה.
בשנה האחרונה הכרתי גבר שגדול ממני ב3 שנים התחלנו קשר לא בדרך האידיאלית המכוונת לקשר רציני יצא ששנינו היינו מאוד לא וותרנים אחד לשני והקשר התפרש כלא רציני לאחר חודשיים שלושה ביחד זה הסתיים בין לבין חזרנו לדבר ואז החל נתק גדול יחסית של כחצי שנה. חזרנו לדבר ביוזמתו חשוב לציין שיש בניינו מרחק מגורים שבנסיעה ברכב מסתכם בשעה וחצי (!) כך שאנו עושים זאת גם בצורה מחושבת לא תמיד ניתן מפאת זמן וכיוצא מזה.
הדילמה כזאת - יש לי רגשות עצומים לבחור משהו שבשנים האחרונות לא זכור לי שהיה לי אני אוהבת אותו מאוד ומרגישה צורך להעניק לו חום ואהבה כמעט תמידית. בזמן שהייתי בלעדיו היה מאוד חסר לי למי להעניק ולא הכרתי את הבחור שבאמת גרם לי לרצות.
מה שקורה אצלו הגבר שלי הוא טוען שהוא אוהב אותי הוא פחות מעניק וחם ממני והוא מודע שחשוב לי הוא אומר שהוא אוהב את הפנימיות שלי ואני בחורה שיעדו הרוב כנראית טוב אך הוא היה מעדיף שאהיה כמה קילוגרם פחות ועם כמה שאני אדם שלם עם עצמו לידו מרגישה חסרת ביטחון כנראה משחשוב לי איך אני בעיניו. מה לעשות עם המערכת יחסים הזאת? האם ניתן לקיים אותה לעבור לגור ביחד ולהמשיך למרות שאני מרגישה איתו לעיתים פחות וכך גם פחות אני? או שלשחרר למרות כל הרגש אליו? איך הוא יכול לומר לי שהוא אוהב את מי שאני ופחות לציין את החיצוניות ולעיתים רחוקות להחמיא לי האם היתן לקיים כך זוגיות בריאה ? תודה רבה וסליחה כל האורך. אני נמצאת בדילמה לא פשוטה בכלל.

צריכה יקרה,
את שואלת שאלה חשובה: אני בקשר עם מישהו שאני מאד רוצה, והתאהבתי בו. הוא מתקשה במחמאות, וביקורתי לעתים בנושא שהוא די פוגע בי (בתדמית החיצונית), גם אם הוא אומר שהוא אוהב אותי, ולכן אני קצת לחוצה ולא במיטבי לידו. האם להמשיך עם הקשר?העניין מסתבך עוד יותר, כאשר אינכם מכירים זה את זה מספיק טוב, מאחר שאתם גרים די רחוק זה מזה, וכל מפגש דורש מאמץ. לו הייתם גרים קרוב, היו יכולים להיות הרבה יותר מפגשים ספונטניים, וההכרות היתה טבעית יותר, ולא "ארוע". היה יותר קל לדעת איך אתם מסתדרים בעניינים יומיומיים. ואולי זה העניין העיקרי: את נמצאת במידה רבה של אי ודאות, ועם המרחק הזה, ההכרות האישית והקרובה, זו של הרגלים יומיומיים, היא איטית יותר. לכן דורשת יותר זמן. העניין הוא שכאשר תהליך ההכרות איטי יותר, יש יותר זמן לחשוב, ולהתלבט. וזו הדילמה שלך. את נמצאת במצב שבו את צריכה להחליט על קשר שאינו אידיאלי, שאת מרגישה שיש בו סיכון מסויים, כשקצב העצמת ההכרות והקירבה הוא איטי. זה דורש יותר סבלנות מחד, ויותר אמון בסיכוי להצליח מאידך. לכי עם מה שאת מרגישה. בסופו של דבר, אם תאמיני באינטואיציות שלך, יהיה לך קל יותר לקבל החלטה להיפרד אם זה מה שתחליטי, אבל גם להישאר שם עוד, עד שתחליטי לכאן או לכאן. כשאת בטוחה יותר בהחלטות שלך, תוכלי לאפשר לעצמך להמשיך ולבדוק עוד. כלומר לתת לזה צ'אנס עד שתדעי טוב יותר. ככה זה, שאת מאפשרת יותר להיות בקשר, כאשר את פוחדת פחות מחרטה גדולה אם תחליטי שזה לא מתאים לך מאוחר יותר.