התלבטויות בזוגיות: סיכונים ואהבה

שלום,
קשה לתמצת במספר שורות סיפור שלם של שלוש שנים, אבל אנסה,1. אני בת 23 בן הזוג בן 28. הזוגיות החלה בשקר שבן הזוג גרוש בזמן שהיה נשוי. התגרש לאחר כמה חודשים וטען שלא סיפר את האמת כדי שלא אוותר מההתחלה וכי התהליך של הגירושים החל לפני שהכיר אותי. יש לו שני ילדים קטנים יחסית- 6 ו-8.2. לאחר תשעה חודשים של קשר נכנסתי להיריון לא מתוכנן. היו מחשבות לעבור הפלה. היה לי קשה עם זה בסוף החלטתי להשאיר למרות שלא דובר על חתונה- בן הזוג היה בטוח שהוא רוצה אותי אך פחד מקשר של נישואין. בחודש רביעי להיריון התחלנו לדבר על חתונה, הפעם זה בא מבן הזוג, אך היה מוות במשפחה שדחה את עניין החתונה.3. במהלך הקשר, היו בעיות אמון בזוגיות- שקר הגרוש/נשוי, התכתבויות בפייסבוק עם נשים או סתם להסתכל בתמונות ולשלוח הודעות מחמיאות. כל הזמן דיברתי שזה מפריע ופוגע, ועד שהדבר הובן לקח המון זמן. ופגע מאוד באמון שהיה לי בו.4. בעיות נוספות שהיו ושונו - חוסר פרגון והבעת רגשות ואהבה, התנהלות בבית מבחינת סדר וארגון, התנהלות עם הילדים מהנישואים הראשונים שהיו מגיעים כל שבת שנייה והיו פורקים אנרגיות ללא גבולות כשהיו מגיעים (דבר שעוד יש מקום לשיפור בו)5. נפרדנו מס' פעמים וחזרנו, היה קשה לי לבנות את האמון בו מחדש. בפעם האחרונה נפרדנו כי הוא נהייה רכושן מאוד כלפיי "עם מי את מדברת" "אין לך זמן אליי" וכו'. כשדיברנו ואמרתי לו שיש לנו בעיית תקשורת - ריבים שטותיים, הקנאה, בעיית האמון, מצב כלכלי לא מזהיר, משפחה בעייתית מהצד שלו - לא אורח חיים שאני מקבלת ורוצה שיהיה בסביבה שלי בצורה יומיומית, אמא שלי שלא מקבלת את הקשר שלנו ומטיפה לי בלי סוף על החסרונות.. מכלול שלם שגרם לי לוותר ולדבר איתו. הוא לא הבין ולא רצה לקבל והטריד בלי סוף בהודעות, טלפונים, שיחות עם אנשים שקרובים אליי, שלח מתנות לי ולילד. דברים נהיו מכוערים, טען שבגדתי בו ובגלל זה אני עוזבת, לא הותיר כבוד עם הוריי שכן כל הבלאגן היה בבית הוריי, מקום מגוריי.6. כיום הוא עצור ועומד לפני משפט בגלל הסיטואציות שקרו, הוא התקשר אליי מהכלא ויצא לנו לדבר, הובהרו הרבה דברים על ההתנהגות, על הרגשות. הוא מצידו למרות המצב שהוא נמצא בו אומר שעדיין אוהב ועדיין רוצה לחיות יחד. הדבר שמוסכם על שנינו הוא שאנחנו צריכים לעבור שיחות כדי לדעת איך להתגבר על כל מה שעברנו ולפתוח באמת דף לבן - אם זה אפשרי בכלל. והוא לעצמו צריך שיחות כדי לדעת איך להתמודד ואיך להוציא כלפי חוץ רגשות מכל סוגשהוא - כעס, קנאה, אהבה וכו'..7. לסיכום, לאחר הרקע - שאלתי אלייך היא האם אפשר להתגבר על כל הדברים הללו - על פגיעה רגשית ואלימות מילולית, על אמא שמאוד דומיננטית בחיים שלי וברגע שאחזור אליו תמחק אותי ולא תרצה כל קשר איתי, על המעצר והמשפט הצפוי, התמודדות עם ילדים מנישואים קודמים..... כל כך הרבה ספקות ושאלות ורצונות. אני לא יודעת מאיפה להתחיל לסדר ואם בכלל אפשר. ואם בכלל נכון לחזור לחיי זוגיות.תודה :)

רוז יקרה,
אני קורא את המכתב שלך, ולכאורה - יהיה לך הרבה יותר שקט ונוח בלעדיו. את, והילד, ואמא שלך, ונסיון עם הזמן ליצור זוגיות חדשה, על הקשיים שיהיו כדי לעשות זאת כאשר את עם ילד. האם את מספיקה גם לפתח את עצמך, ללמוד, למצוא עיסוק ומקצוע שיקדמו אותך? - גם זה חשוב מאד להצלחתך בעתיד.ואני שואל את עצמי מדוע את מתלבטת: האם משום שאת אוהבת אותו כל כך, ומוכנה לקחת סיכונים למען האהבה הזו? האם זה משום שאת מרגישה צורך לרצות אותו, ויהיו לך רגשי אשם כאילו את לא בסדר אם את לא מנסה? האם זה משום שאת חושבת ש"ילד צריך אבא בבית"? ואולי זה משום שאת יודעת שבגלל הילד הוא תמיד יהיה בסביבה, ויהיה לך קשה להתמודד עם הלחץ שלו? - חשבי על כל אלה, ואולי כולם נכונים. אבל חשבי גם עד כמה הפחד שלך מלהישאר לבד, ללא בן זוג, הוא שמניע אותך, והאם זה נכון שפחדים, ואולי רגשי אשם הם שמניעים אותך לעשות צעדים שהם יהיו מנוגדים לשקט הנפשי ולאושר שלך בהמשך.ואם את רוצה להיות איתו, מאד מאד חשוב שתלכו לטיפול ביחד. כתבת "צריך שיחות", ולא ברור לי אם מדובר בשיחות עם איש מקצוע. חשוב שזה יהיה חלק מהזוגיות, אם תרצי לקחת על עצמך את הסיכון הזה.

היי, קראתי כמה פעמים את התשובה שלך. השאלות ששאלת בתגובה הם שאלות שעברו לי הרבה פעמים בראש.
התשובות שנתתי לעצמי הם שמעררות אותי.
ביום שהחלטתי לקחת את הקשר הזה ברצינות ולנסות להתמודד עם הכל עשיתי את זה רק מתוך רגש. המון רגש. בלי שום היגיון.
הבחירה לעזוב ולוותר תמיד הוכרעה מהמקום של שיחות עם אמא. שיחות של היגיון והתמקדות רק בחסרונות.
כשאני חושבת עם עצמי ו"רואה" לנגד עיניי את החסרונות ואת היתרונות ואת הרגש והרצון למשהו שונה אני מתחרטת כל פעם מחדש שוויתרתי ואז אנו חוזרים. וזה הסרט הקבוע.
אין לי פחד מלהיות לבד עם עצמי או פחד שלא אמצא בן זוג. תמיד יש מסביבי אנשים והצעות לקשרים רציניים- וכך זה גם היום.
שיניתי בבן הזוג דברים שהיו ביכולתי לשנות, כמו התנהלות בבית הבעת רגשות, שמירה על הזוגיות מהמקום הרגשי כמו להביא פרח או להכין ארוחה יחד.
הדברים שאין ביכולתי לשנות לבד זה ההתמודדות שלו עם כעס או שמשהו פתאום מאיים עליו, כמו שיחת טלפון מגבר אחר ולא משנה תוכן השיחה.

ואכן התכוונתי לשיחות עם בעל מקצוע. גם לעצמי לבד וגם לשנינו כזוג או כזוג הורים לילד משותף.

רוז יקרה,
עושה רושם שאת רוצה לקחת סיכון מחושב. אם כך, נהלו את השיחות עם איש מקצוע, וראי לאן זה לוקח אתכם ואותך.