התלבטויות בזוגיות: הדרך הקצרה יותר

הי אורן. כתבתי לך ב2.10 תחת הכותרת ״בחירה בלתי אפשרית״.
קיבלתי והבנתי את מה שיעצת לי אך עם זאת היישום של הרצון להתמיד כאשר איני בטוחה במה או במי הפך את הסיטואציה לבעייתית מאוד, מן הסתם.
החלטתי לפני שבועיים להפרד מהחבר הנוכחי שלי כדי להבין מה אני באמת רוצה וכדי לפרוק את העול והמחשבות הבלתי פוסקות מעלי ולהשתחרר מהכל והוא עזב את הבית.
הפרידה היתה קשה מאוד לשנינו והחלטנו לעשות אותה באופן הכי טוב שיכל להיות וביחד,
היה הרבה כאב אך עם זאת עזרנו אחד לשני בכל מה שהיה צריך עד אז והוא המשיך לגור פה בבית עד שהוא הצליח להסתדר (עזרתי לו במעבר שלו, היו לי כאבי גב נוראיים בתקופה הזאת והוא עשה בשבילי כל מה שהיה צריך). עבר שבוע מאז שהוא עזב את הבית ומאז דיברנו כל יום. חשבתי שתהיה לי תחושת הקלה, שארגיש יותר טוב אבל קרה בדיוק ההפך.
אני מרגישה שעשיתי טעות נוראית. אני מרגישה שלא היתה לי ברירה אלא שהוא יצא מהבית ואני אבין כמה אני אוהבת אותו בבטן, כמה הוא חשוב לי וכמה אני רוצה אותו בחיים של בלי תנאים.
הפערים ביננו שציינתי שהפריעו לי וגם העובדה שהוא עסוק כרגע בלימודים נראית לי מינורית בהשוואה למצב הבלתי נסבל הזה שאני נמצאת בו, שאנחנו לא ביחד. הכל התגמד פתאום.
כמובן שאני לא מצפה שהוא יחזור לגור בבית אבל כרגע הוא נמצא במצב שהוא שוכנע (על ידי יש לציין) שזה הדבר הכי נכון לעשות. אני מבינה שהיא לא רוצה להפגע שוב, שהוא מרגיש שהחיים שלו היו תלויים בי וברגשות שלי אבל אני כל כל רוצה לנסות לתקן ולהוכיח לו שהדברים יהיו שונים. אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים להתחיל מחדש.
אני יודעת שהוא אוהב אותי אך עם זאת הוא כבר נפגע ממני כמה פעמים, לא מאמין למילים שלי וחושב שכדי שנחזור להיות ביחד משהו מהותי צריך להשתנות..
איך אני יכולה לבנות את האמון הזה מחדש? לגרום לו להבין שהוא כל מה שאני רוצה.
אני מרגישה שאני חצי בנאדם, לא מצליחה לעשות כלום. לא יכולה להיות בלעדיו.
לא יודעת עוד מה אני יכולה להגיד או לעשות ומאוד מתוסכלת מהסיטואציה הזאת שאני, אני! הכנסתי את עצמי אליה.
לפני הפרידה הוא אמר לי שאני האהבה של החיים שלו הוא האמין בנו. אני רוצה להחזיר את זה אבל כרגע נראה לי שהוא פשוט השלים עם זה שזה לא עומד להתממש.
מאוד מתוסכלת וכואבת. שורפת לי הנשמה ממש.

יאושית יקרה,
כפי שמעידה ההתכתבות בינינו בעבר:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3838835הצעתי לך ללכת לטיפול פרטני בעבר. את בבילבול נוראי, ואת כבר לא ילדה קטנה. את מתקשה מאד להחליט - בחרת להעדיף בן זוג חדש על קודם, ואחר-כך מאד התלבטת, ועכשיו את עוזבת את השני ושוב מתחרטת על כך. יש לך קושי ממשי בקבלת החלטות, וגם בהשלמה עם החלטות שעשית (וזה מגיע ביחד, בדרך כלל). האם יכול להיות שאת מתחרטת עכשיו על החלטתך להיפרד כי החבר הקודם לא חיכה לך? - אני שואל, כי במכתבך הקודם כתבת שהוא מחכה לך, ועכשיו לא הזכרת אותו כלל.וגם עכשיו, לכאורה נפרדת, אבל נשארתם בקשר יומי. כדי להיות מסוגלים להיפרד, צריך להיפרד, גם רגשית וגם מעשית, ולא באמת נפרדת ממנו, לא מעשית ולא רגשית. כדי להיות מסוגלת לבנות את האמון שלו בך מחדש, את צריכה שיידע שאת יציבה, ובשביל זה את צריכה להיות יציבה. כרגע את לא. אמנם ללכת לטיפול כדי לבנות את היציבות הפנימית נראה לך עכשיו כדרך ארוכה מדי, ואת מחפשת דרך קצרה, כי את חוששת להפסיד אותו. ובכל זאת, נראה לי שדווקא זו הדרך הקצרה יותר.

החבר הקודם עדיין מעוניין. פשוט אני חושבת שהפרידה הזאת גרמה לי להבין שהוא כבר לא רלוונטי עבורי כי כל הכאב והחרטה לא נותנים לי בכלל מקום לחשוב עליו.
חשבתי שיהיה לי יותר קל ושאולי כן אוכל לתת לזה הזדמנות אבל בפועל קרה בדיוק ההפך.
עם כל הקושי שלי בקבלת החלטות ואולי גם בלהיות לבד אחרי תקופה ארוכה יחסית ואולי זה קרה מאוחר מידי אבל כן הבנתי את מי אני אוהבת באמת ואת המוכנות שלי להקריב ולהתמיד ולהיות שם במאה אחוז בשבילו ובאמת לנסות ולתקן את מה שגרמתי לו.

ולגבי הטיפול אני מתחילה בימים הקרובים. אני מודעת לבעיות שלי וכן אני מפחדת להפסיד אותו, אני עושה את זה בשביל היציבות הנפשית שלי קודם כל אבל גם כדי שהוא יראה שיש בי רצון לשינוי אמיתי כדי להיות איתו.
אני בפחד איום להפסיד אותו וכרגע הוא רק מתרחק ממני רגשית, ביומיום אנחנו עדיין מדברים אבל יש בו הרבה ריחוק אלי, כאילו עבר איזה ריגרסיה לתחילת הקשר, לקח לי הרבה זמן לפתוח אותו. כשרק התחלנו. הוא לא מסכים יותר להפתח או להראות רגש. רגש שאני יודעת שיש שם, יש בי את הפחד שהוא פשוט ידחיק אותו עד שיעלם. כל מה שאני רוצה זה רק להגיד לו כל הזמן את כל מה שאני מרגישה כדי שהוא יבין.

יאושית יקרה,
חבל שאת לומדת את מי את אוהבת באמת, רק בדיעבד. הקושי באהבה הוא לקבל את הצד השני על חולשותיו,בגלל שהתמונה השלמה היא טובה, ובעיקרטובה לי. את זה כנראה לא ראית באופן מספיק ברור ובהיר, עד שעזבת אותו. תצטרכי לעבוד על הפגיעות שלך, ועל התמודדות עם אכזבות, כי נראה לי שאלו הם הדברים העקריים שגרמו לך להרהר ולערער על הקשר בעת שהקשר התקיים. תצטרכי גם ללמוד ולקבל כלים לא רק להתמודד עם אכזבות, אלא גם שיאפשרו לך לומר את מה שאת רוצה, ומבלי לשבור את הכלים בדרך. עושה רושם שבמידה רבה, עד עכשיו זו היתה דרכך, ואת רוצה ללמוד אחרת. לכן, את עושה את הצעד הנכון כשהחלטת ללכת לטיפול.