גירושים מהורים: מה באמת רוצים?

שלום,
אני וחברה שלי ביחד שנה, בני 35 אני מאוד אוהב אותה אך, יש לי בעיה עם זה שהיא גרה ועובדת עם ההורים. אני חושש שזה מעיד על חוסר עצמאות. בתחילת הקשר שלנו ציינתי בפנייה כי מפריע לי לצאת עם מישהי שגרה בגיל 34 עם ההורים חשבתי שהיא תעזוב את בית הוריה אך, כלום לא השתנה. מה אני צריך לעשות? מצד אחד, אני רואה את חיינו המשותפים יחד ומצד שני , אני חושש.

גיא יקר,
יתכן שלא היתה לה סיבה טובה לגור בנפרד. אולי אם תתן לה סיבה טובה, מגורים ביחד אתך, אז היא תעזוב את ההורים. האם אתה רוצה לדעת אם היא תהיה עצמאית מספיק כדי לעזוב אותך אם הקשר לא יסתדר? או אולי אתה רוצה לדעת אם תהיה עצמאית מספיק כדי לקיים אתך ביחד חיי זוגיות ומשפחה, הרחק מההורים? אם השאלה השניה נכונה, תן לה את המוטיבציה לעזוב את ההורים, ותראו איך אתם מסתדרים ביחד. אני חושב שלא הוגן ולא ראוי לדרוש ממנה לחיות חצי שנה או שנה בנפרד, על כל ההוצאות והטירחה הנילווית, רק כי אתה רוצה לבחון אותה, ועד כמה היא מאוהבת בך, ואם היא כל כך רוצה אותך עד שתיכנע לגחמות, לדרישות ולצרכים שלך, או עד כמה היא עצמאית. עצמאית היא תהיה בלעדיך, אם תידרש לכך. כשאתה שם, היא אמורה להיות איתך, לשתף אתך פעולה, ליזום כשצריך וללכת איתך ביוזמות שלך כשצריך, ולדון ולדבר על צרכים שלך ושלה ולהגיע לשיווי משקל נכון כשצריך. שאל את עצמך מה בדיוק אתה רוצה לדעת, כי אני לא לגמרי בטוח שאתה יודע, או לפחות שאתה מוכן להודות בכך.