החלטות קשות בזוגיות: מה לעשות?

דר' חסון שלום,לפני כחמישה חודשים נפרדתי מבן זוגי לאחר שנתיים של קשר. (אני בת 25, הוא בן 27).יזמתי את הפרידה כי הרגשתי שהקשר בינינו לא הדדי מספיק מבחינת המחוייבות לקשר, הרגשתי סוג של הזנחה באיזשהו מקום.זה התבטא בכך שבשנה השניה לקשר (להבדיל מהראשונה), הוא בקושי ישן איתי, לא הזמין אותי אליו הביתה (הוא גר עם ההורים) וגם לא יזם מספיק מפגשים (בטענה שהוא עסוק בלימודים/עבודה וכיוצ"ב). גם כשהייתי צריכה שיהיה לצידי ויעזור לי, כשזה דרש ממנו מאמץ שהוא מעבר להקשבה ומתן עצות, הוא פשוט לא טרח ונתן לי להתמודד לבד.הפרידה הגיעה רק כברירה אחרונה אחרי שהעלתי את הנושא מספר רב של פעמים ובכל פעם מחדש הדבר היה גורם לריב במקרה הרע או במקרה הטוב, להבטחה שהדברים ישתנו על אף שבפועל, לא קרה דבר.מאז הפרידה הקשר לא נותק לגמריי, כאשר הוא זה שתמיד יוזם את ההתקשרות. הוא טוען בכל אפשרות שהוא אוהב אותי ושהוא מתחרט על הכל ושהוא עשה שינוי בסדרי העדיפויות שלו ושאם רק אתן לו צ'אנס, הוא מבטיח שהכל יהיה אחרת. אך אני, למודת אכזבות ופגועה מהקשר, פשוט פחדתי לחזור אחורה.הוא אכן מתנהג כמי שחרב עליו עולמו ולא מצליח להתגבר עליי, הוא בכל הזדמנות מנסה להוכיח לי שאכן השתנה (לא באופן אובססיבי ומטריד) ולכאורה, אכן הפך להיות "מקסים" אליי.לפני כמעט כשלושה חודשים התחלתי לצאת עם מישהו שלכאורה עשוי להתאים לי מבחינה אובייקטיבית, אך אני פשוט לא מצליחה להתאהב בו. אני עסוקה כל הזמן בלבצע השוואות לקשר הקודם ונוכחת לגלות שאני לא מסופקת מהקשר הנוכחי.חשבתי שאולי זה נובע מהעובדה שהקשר עם האקס עדיין ברקע, ולכן ביקשתי מהאקס לפני כשלושה שבועות שיפסיק ליצור קשר לחלוטין. אמרתי לו שאני יוצאת עם מישהו חדש ורוצה לתת לזה צ'אנס ולברר עם עצמי איך אני מרגישה ובמידה ודברים יתבהרו בהקשר אליו, אני אצור איתו קשר. הוא הבין זאת והפסיק להתקשר.נכון לעכשיו, אני עדיין לא מצליחה להקשר לבחור החדש על אף שמהצד, הכל נדמה כמושלם. אני עדיין אוהבת את האקס וחושבת עליו בכל הזדמנות. אני מודעת לכך שהקשר היה רחוק מלהיות מושלם ושבשנה האחרונה של הקשר, ממש סבלתי. הרגשתי מוזנחת. היה לי רע. עם זאת, מעולם לא נתקלתי באדם שהייתה לי איתו כזו שפה משותפת. זה ברמה שיצרנו לנו עולם נפרד רק של שנינו ולכן התלות שלנו אחד בשניה כל כך גדולה.בעקבות כך, אני חושבת לסיים את הקשר עם הבחור הנוכחי ולתת צ'אנס נוסף לאקס, אך חוששת שזו תהיה טעות. אני חוששת שאני מונעת ממניעים לא רציונלים ושלא ריאלי לחשוב שאדם יכול להשתנות. בנוסף, אני חוששת שגם אם הוא אכן השתנה, השינוי יהיה זמני עד ששוב אהפוך למובן מאיליו עבורו.מצד שני, אני לא מצליחה להקשר לבחור החדש, אז אולי ממילא הקשר הזה לא נכון לי, מצד שלישי, אני תוהה אם דברים כן יוכלו להסתדר בהמשך כשאהיה מנותקת מספיק זמן מהאקס, אבל נכון לעכשיו, כל דבר פשוט מזכיר לי אותו ואני לא מצליחה להמשיך הלאה. אני מתגעגעת להומור שלנו, להקשבה האינסופית שלו ולהבנה ההדדית שבאמת לא הצלחתי למצוא עם מישהו אחר.מה לדעתך עליי לעשות? האם אולי עדיף לי להשלים עם המחשבה שאנשים לא באמת יכולים להשתנות ולנסות להמשיך הלאה? אם כן, איך עושים זאת בכלל? כי ניכר שעד כה, מה שאני עושה פשוט לא מצליח.תודה מראש,שני.

שני יקרה,
ראי, לא סגרת עדיין את הקשר עם האקס. אני לא יודע אם חוסר ההתאהבות עם בן הזוג הבא לא הצליחו בגלל המחשבות שלך על האקס, או בגלל שהוא לא עושה לך את זה. גם את לא יודעת. בודאי שהמחשבה על כך שהאקס אולי השתנה לא עוזרת לך לקשר הבא.העניין הוא שאת רוצה לדעת מבלי שיחלוף זמן, ואת זה אי אפשר לבצע. אם את רוצה לדעת, תצטרכי לנסות. אם את לא רוצה לקחת סיכון, את לוקחת סיכון אחר, כפול בעצם - ההפסד של האקס, וחוסר הודאות הנובע מכך שאת לא יודעת מתי תפגשי מישהו שימצא חן בעינייך יותר, שגם יהיה זוגי יותר וגם ירצה בך. כך שחוסר הודאות המובנה הוא שמפריע לך להחליט. את מחפשת אצלי יותר ודאות, ואת זה לא אוכל לתת לך. תצטרכי לסמוך על החושים שלך, ולהחליט בעצמך - הן כי את מכירה את עצמך ואת הצרכים שלך היטב, והן כי את מכירה את האקס ואת החבר הנוכחי לא רע. החלטות קשות, אני יודע, כי את לא לגמרי מאמינה ובוטחת באקס שלך, אבל אלו החלטות שאת צריכה לעשות בעצמך. ורק לסמוך על עצמך שגם אם תטעי בדרך, שתדעי לצאת מזה בשלום.