התכתבויות קודמות - בקשת מידע

שלום
דר חסון,אני בת 30, מאוד רגישה ולוקחת פרידות קצת קשה מידי ברמה של חוסר תפקוד ודרמה. רשמתי כאן בעבר ואני כעת פונה אליך בשאלה מסויימת, על מנת לברר אם משהו בי לא תקין או שזה לגיטימי והגיוני שעדיין לא יצאתי מהבן זוג שהיה לי ששם סוף לקשר שלנו ממש בתחילת נובמבר והיום אנחנו כבר בסוף דצמבר ולא יצאתי ממנו בכלל. אני יודעת שזה תהליך ארוך עד שיוצאים לגמרי מבן זוג שאתה מאוד אוהב והוא לצערי לא. אבל לפעמים אני אומרת לעצמי שעבר הרבה זמן, כמעט חודשיים, ואני עדיין תקועה ולא מסוגלת להכיר אדם אחר למרות שניסיתי. הקשר היה חד צדדי, רק אני אהבתי והוא מסתבר שלא. הוא לא רצה להמשיך להיות ביחד אחרי כמעט שנתיים של קשר שהיה באמת חד צדדי לאורך כל התקופה ולו היה מן נוחיות מסויימת שיש שם מישהי שאפשר לדבר איתה כל יום ולהיפגש במידת הצורך. אני מודה שהקשר לא היה נראה כקשר בריא וגם לא רשמי ותמיד היו לי ספקות אם הוא אוהב אותי ומה בדיוק קורה איתנו? אך הנה לבסוף הספקות שלי היו מוצדקות וזה לא החזיק. אמנם שנתיים ביחד, אך הוא תמיד התרחק לפרקי זמן של חודש +- ולקראת הפרידה הסופית באמת שמתי לב ששוב מרוחק והפעם זה נגמר סופית לאחר שאמר לי שהוא לא רוצה זוגיות ושהוא לא מרגיש אליי כלום מבחינת רגש. הוא בן 29,ונכנס לאפליקציות של הכרויות וזה מה ששבר אותי הכי הכי.אז באמת בהתחלה שהייתי שבורה ומרוסקת ולא הפסקתי לבכות ואין הרבה אנשים שתומכים בי אבל יש לי ידיד טוב שהוא כתף בשבילי תמיד ואני בוכה בעיקר לו על כמה שקשה לי לעבור את התקופה הזאת שאני לבד. אז הייתי קצת לבד ובכיתי וניסיתי לאחר מכן גם לחפש מישהו אחר ויצא לי לדבר ולנסות להכיר אבל אני מבינה שאני לא פנויה רגשית אני כל הזמן חושבת על החבר לשעבר וניסיתי ליצור עימו קשר ויצא פעמיים שהוא ענה לי אבל ניתק לי ישר, היה מאוד קר, אני מרגישה שלא השלמתי עם הפרידה ואולי בגלל זה קשה לי לשחרר אותו, הוא מאוד חסר לי והגעגועים תוקפים אותי כל הזמן, הרגשה שמשהו חסר בחיים שלי אחרי הכל שנתיים היינו ביחד וזה קשה פתאום שאדם שככ אהבת הולך מהחיים שלך ככה במכה כזאת.אני מבינה שהוא המשיך הלאה ולא מעוניין ואין מה לעשות כי בנאדם שלא רוצה אי אפשר להכריח אותו להיות איתי. לפעמים אני מרגישה שיפור בהרגשתי בעיקר בשעות הערב ויום למחרת בבקרים אני שוב מרוסקת ומתגעגעת.. ככה כל הזמן.. יכולה לציין שממש בהתחלה הייתי באמת שבר כלי, ועכשיו אולי יש שיפור ממש בטיפה, אבל בטיפה.אני רוצה לשאול אותך, האם זה לגיטימי מה שאני עדיין חווה ומרגישה?שעדיין לא יצאתי מזה?ברור שזה משתנה מאחד לאחד אבל לפעמים אני חושבת שמשהו בי דפוק שאני עדיין תקועה על אדם שלא רוצה בי.אשמח לתשובה ולעצה.תודה רבהאז באמת שרציתי לשאול אותך..

רחל יקרה,
אודה לך מאד אם תשלחי לי קישור או לפחות את תאריך פנייתך הראשונה ואת הכינוי שבו השתמשת בהתכתבות הקודמת שלנו. זה יקל עלי מאד לתת לך תשובה מתאימה.

זאת שיחתנו אזובתאריך ה-...ב-15.10 יצא לו לדבר איתי.. שבועיים בערך... אך ללא המשכיות.ואז..ממש בתחילת נובמבר הקשר נגמר לצמיתות. אני זכרתי את התאריכים.אז אציין שב3 חודשים האחרונים הוא מרוחק, פרידות, חזרה לקשר של שבועיים כפי שציינתי.. אך כעת זה סופי... מתחילת נובמבר.בעיקרון, זה באמת נגמר ואפילו שאני עדיין אוהבת ולא שכחתי אותו לשניה אחת, אני עוברת משבר וקושי.. במטרה לצאת מזה.. ואינני מצליחה.. אז נשאלת השאלה אם זה הגיוני שאני עוד תקועה?בבקשה אל תגיד לי ללכת לטיפול אני מודעת לזה שזה יכול לתת פוש ועזרה לטווח הארוך.. ואולי ידע ולעשות סדר בדברים.. אבל אני כן בוחרת להתמודד עם זה לבד, אבל מה דעתך? אני חושבת שאולי משהו בי דפוק, כאילו לא רואה את האור בקצה המנהרה. תודה

"עוברת תקופה לא קלה" מאת אביגיל עמוד 3תאריך 11.10.16

אני אציין בנוסף שבכל הזמן הזה אני גם מחפשת מישהו אחר כי אומרים שאהבה חדשה משכיחה אהבה ישנה.. אבל משום מה אני לא מצליחה גם להכיר.. ז"א יוצא לי לדבר פה ושם אבל לא הייתי אומרת בלב שלם אני מוכנה, לפעמים אני מנסה בכוח להכיר... על מנת לצאת ממצבי. פשוט הימים שעוברים עלי לא קלים, פעם אני מדוכאת, פעם עצבנית על כולם, מסתגרת, בוכה המון, ואחרי הכל איך אכיר מישהו חדש עכשיו? אבל זה מצב משתנה לפעמים אני בקטע של להכיר ולפעמים לא ונמחקת מכל השטויות האלה ווב חוזרת למסע החיפושים... אני באמת לא יודעת אם אני צריכה אולי עוד זמן לעצמי? להתאפס על עצמי ? להשתחרר קצת? אני מבולבלבת נורא, מצד 1 עדיין אוהבת אותו וחושבת עליו המון אבל אני מודעת לזה שזה נגמר. פשוט קשה לי. אני מאמינה שאתה מבין אותי, ומצד 2 זה יהיה נכון בכלל להיכנס למערכת יחסים חדשה? המחשבה שלי היא שאם עד עכשיו לא יצאתי ממנו לבד, אז אולי רק להכיר אדם אחר יעזור בעצם? ובכוח?

רחל יקרה,
כמו שאת מבינה, יש מי כאלה שלוקחים פרידות יותר בקלות ממך. אבל פרידה שנעשה ללא רצונך היא תמיד קשה. כנראה יותר לך, שכן פנייתך הקודמת אלי לאחר הפרידה היתה באמצע אוקטובר, וחלף זמן ועדיין קשה לך מאד. ואת שואלת אם משהו "דפוק בך". האם זה ירגיע אותך אם אגיד שכן? - וכמובן שלא אגיד, כי אין לי מושג מה זה אומר. אבל אני יודע שקשה לך, למרות שהיית עם בן זוג שאינו מוצלח מבחינתך - וכבר כתבתי לך זאת קודם. ואני חושב שלא באמת היית איתו, ולא באמת רצית עתיד איתו, כמו עם החלום שהיה לך על איך תיראה זוגיות איתו, חלום שלא היה מציאותי כי הוא לא רצה אותך מספיק, או לא רצה זוגיות מספיק. ולא קל להיפרד מהחלום הזה.לא נותר לי אלא להחזיר אותך לפיסקה האחרונה שבתשובתי הקודמת. קחי אותה ברצינות, כי אין ספק שלא עשית זאת. וכשאני מציע אפשרות לפיתרון, הייתי רוצה שיתיחסו אליו ברצינות, ובעיקר כאשר דברים אחרים לא עובדים. אני חוסך לך את החיפוש. הנה אותה פיסקה שוב:"אם להרפות? - מה עוד אפשרי, אביגיל? אולי רק נשאלת השאלה: איך עושים את זה? אחת הדרכים היא להבין ולעכל את כל הדברים שבהם הוא לא היה מוצלח בהם. אולי את ראית בו רק את השקט וההצלחה שלך, ומשם הגיע הטוב שהרגשת איתו, אבל לא את מה שבאמת היה בו. ניתוח שכזה, שנראה לי שהוא ניתוח ממשי וריאלי, יכול לעזור לך. אבל אולי את צריכה להעזר בטיפול, כדי להתחזק בכך. שיחות עם חברות על כל מה שלא היה טוב, ועל מה שהכעיס אותך במשך הקשר הזה, יכולות גם הן להועיל. אחרי הכל, בדיעבד אפשר לומר שזו המציאות, לא?"הדגשתי את עניין הטיפול הפעם, כי העובדה היא שחלפו עוד חודשיים ללא פתרון, וברור שאת זקוקה לו. נסי את האפשרות הזו גם, כי את חייבת לעצמך לצאת מזה - אחרת את נשארת גם תחושה לא טובה, שמתבססת והולכת, לגבי עצמך, וגם זה לא טוב.ובתשובה לשאלתך אם את מוכנה למערכת יחסים חדשה, התשובה היא שיתכן שלא, אבל אולי את מוכנה להתחיל להיפגש לדייטים ולשנות אווירה, ולאחר שתתחילי, אולי המוכנות למערכת חדשה תגיע מהר משציפית. כרגע, בהחלט יתכן שאת יותר לא מוכנה לאכזבות נוספות, מאשר לקשר, ואולי בגלל זה את נמנעת.