התחתנות: אהבה סוערת או זוגיות יציבה?

אני לא מאמינה אבל אני מתחתנת בקרוב עם מישהו שאני לא אוהבת!אני לא יכולה לומר שאני לא אוהבת . אני מעריצה אותו-הוא גבר נפלא,מפרגן ,מפנק,מעניק,נראה טוב,אינטלגנט,משפחה מקסימה..ההורים שלי חולים עליו .. הכל טוב ויפה.האומנם?!הקשר האחרון שהיה לי לפניו היה קשר של 6 שנים שהסתיים מבחינתי.אבל למרות הקשר האחרון הכושל באמת אהבתי את הבחור אך ידעתי שלהתחתן איתו יהיה אסון,ולא התחתנתי.מצד שני הגבר הנוכחי שלי - אין אני פשוט חולה עליו,מפנקת אותו,אני אעשה הכל בשבילו אבל אני לא אוהבת אותו כמו את החבר הקודם.מצד אחד עם אהבה גדולה ולא בריאה אני לא אחייה מצד שני לחיות חיים מושלמים כויכול ללא אהבה ... גם מרגיש לי לא כ כ טוב.האם אפששר לחיות חיים כאלה המושתתים על כל היסודות החשובים , אך ללא אהבה סוערת?

דילמה יקרה,
אני מפנה אותך לשתי שיחות שהיו לי עם "פנינה" באוקטובר. כדי להשיג את האחת, לחציכאן, ואת השניה, שבאה אחריה,כאן.בעיקרון, כתבתי לה על סיבות שאנחנו מחשיבים, בטעות, כ"נכונות" להתחתן (אהבה), בעיקר בשל הפנטזיה, ואת אלה שאנחנו מחשיבים בטעות כ"לא נכונות" (כל אלה שאת מנית במכתב שלך) – בדיוק בשם אותה פנטזיה.לא בכל קשר מגיעים לאותה עוצמת אהבה, ואותה עוצמת אהבה ותשוקה שקיימת בתחילת קשר, כאשר היא קיימת, ממילא דועכת עם הזמן, ומתייצבת על מינון נמוך יותר. אם היית נישאת לחבר הקודם שלך, יכול להיות שעוד שנתיים-שלוש, ואולי יותר, היית שונאת אותו ואת עצמך על שהרשית לעצמך להיסחף כשידעת שאסור לך. כך שבעצמך את מבינה שאהבה סוערת לבדה, אינה מספיקה. אלא שאם תשאי איתך תחושת אכזבה מתחילת הקשר, ואולי אפילו תחושת השפלה שהנה, "זה כל מה שהצלחתי להשיג" (ואני לא בטוח שזה מה שיש לך, נראה לי שאת יותר חוששת מהעתיד), זה עלול להבנות אצלך, ויהיה לך קשה להשתחרר מזה בעתיד. אם תשלימי עם העובדה שמצאת גבר נפלא, שיש לכם זוגיות טובה, ולהשלים עם אהבה מתונה ונעימה ועמוקה גם ללא סערה, הרי עם הזמן יכול להיות שהאהבה שלך אליו רק תעמיק. השאלה היא רק אם את מסוגלת להגיע להשלמה כזו.ואנא קראי עוד מכתב שלי,על "אהבה" ו"הידלקות", שאולי יעזור לך להתמקד טוב יותר.