התחלות קשות ביחסים: טיפים להתמודדות

היי ,אני ובעלי נשואים שנה וחיי הנישואין שלנו לא כל כך טוביםיאני בת 22 בעלי בן 28 , תחילת הנישואין היו ממש טובים רגועים ויפיםהכל התחיל שעברתי מקום מגורים רחוק ממשפחתי מחברי שניתי מקום עבודה חדש בעלי פתח עסק חדש כבר 4 חודשיים , והוא עובד מסביב לשעון 7 ימים בשבוע יוצא מ 8 בבוקר עד 10 וחצי בלילה אין לנו כבר חיי זוגיות מרגישה לבד אין לשנינו חיים כמו פעם אני רחוקה ממשפחתי אין לי חברות מרגישה ממש לבד מנותקת מכל מה שמכירה אפילו במקום העבודה החדש לא כל טוב לי בו לא מרוצה אני לא מרגישה שזו אני ולא אלה החיים שאיחלתי לעצמי אתמול דיברתי עם בעלי הודעות כיוון שאני לא רואה אותו והוצאתי כל מה שיושב לי על הלב התגובה שלו הייתה מה עשיתי לחיים שלי למה התחתנתי למה התארסתי ולמה התאהבתי בכלל...וטוען שלא מעכל מה עשה לעצמו ולחיים שלו חייבת לציין שאני כן תומכת בו בעסק ודיברנו על זה שחייב לקחת לעצמו יום חופש אך מסרב טוען שהתחלה צריך להשקיע וצריך לוותר על דברים אין מה לעשות עד שהמצב יסתדר ואני מבינה שכואב לו גם שהעסק בזמן האחרון לא מתפקד כמו שצריך זו מסעדה אגב...ולא מגיעים אנשים כמו שבהתחלה אנו כרגע לא מדברים אמר עד יום שבת יחליט מה לעשות עם הקשר שלנו שהוא לא יכול להמשיך כך אני נואשת זו לא פעם ראשונה שרבים ולא יודעת מה לעשות כבר חייבת עצה דחוף אני חייבת לציין גם שאני מגיעה ממשפחה מפורקת הורים גרושים כל אחד נשוי ומפחדת גם למצוא בסופו של דבר כמו הוריי גרושה כי אני והוא לא יכולים להמשיך במצב כזה, אני גם מפרנסת את הבית כל ההוצאות עלי בזמן האחרון טוען שאין לו כסף לא יצאה לו משכורת לפני שפתח את העסק החיים שלנו היו הרבה יותר טובים והמצב הכלכלי והזוגיות היתה הרבה יותר טובה כרגע אני מרגישה שהקשר שלנו מתנתק אין לנו שיחה משותפת תוכניות לעתיד כלום,בבקשה תן לי עצה מה עלי לעשות במצב כזהתודה והמשך יום נעים

דנה יקרה,
התחלות שבצידן מעמסה כלכלית הן לא קלות. אני בטוח שגם הוא לא נהנה ממצבו, ומהשעות הארוכות שהוא בעבודה, מהלחץ מכך שזה לא מצליח - וגם מהריחוק ממך, לפחות כשהיחסים ביניכם טובים. השאלה היא באמת מה עושים במצבים כאלה, כי את באמת לבדך, והוא באמת מנסה לעבוד קשה כדי להצליח, והוא רואה את הצלחתו גם כהצלחתך, ואולי גם את רואה זאת כך. אלא שהחסר הזה של בן הזוג ליידך משפיע עליך יותר מאשר עליו. אולי כי מידת האחריות הכלכלית שלכם שונה, אבל אולי לא בגלל זה אלא בגלל שהצורך הרגשי שלכם שונה, והוא יכול לשאת יותר זמן של חסך רגשי ממך. זה לא אומר בהכרח שהוא לא רוצה בך או להיות איתך כשהיחסים ביניכם טובים (כשרבים, קשה יותר לשני הצדדים, בעיקר כאשר הכעס והפגיעה עולים החוצה, ולכן אני לא מתייחס לזה).השאלה היא אם יש פתרון. האם תוכלי למלא את החסר בחיפוש אחרת פעילויות חברתיות או אישיות שתוכלי לעשות? האם תוכלי לבקר אותו מדי פעם בעבודה, להוציא אותו להפסקה לרבע שעה או חצי שעה כדי "לטעום" ממנו משהו, בלי לחץ זמן אלא בתאום מראש איתו, ולזמן מוגדר, ולחזור הביתה, כדי גם להרגיש שיש לך בן זוג, וגם כדי שהוא ירגיש שאת תומכת בו בעבודה הקשה.

ד"ר אורן בוקר טוב ,תודה שעניתי לשאלתי הבעיה היא הרבה יותר חמורה כרגע...הוא מאשים ומערב את הבעיות של המשפחה שלי לסיפור טוען שהוא ידע מראש שזה מה שיקרה שהעברתי לו את כל הבעיות שהיו אצלי אליו הביתה ובכלל זה רק ביני לבינו אינני מערבת את המשפחה בסיפור ולא מדברת עליהם בכלל...אינני מבינה למה הוא פוגע בי ?הוא טוען גם שלא מבין ויתר על המון בחורות למעני ובחורות מעירו כדי להיות איתי ואתמול במקרה היה במסיבה של חבר ראה איך כולם שמחים עם בנות הזוג שלהם ורצה עוד שניה לבכות ...בתשובה עניתי שאני גם לא מרוצה מהמצב ולי גם לא טוב.בנוסף חשבתי שהוא לחוץ מהעסק מצטבר שלא הוא טוען שהעסק זה הצעד הכי טוב שעשה בזמן האחרון..והעסק נותן לו תקווה לפחות ולצערו הקשר שבינינו זה מה שגרם למצב...וזה ששנינו הורסים את הקשר אומר הכל.אינני יכולה לסבול את המצב אנו כבר כמה ימים לא מדברים...והוא רק פוגע בי מילולית ונפשית הורס אותי וטוען שזו בעיה שלי שאני מרגישה בודדה ואינני מוצאת לעצמי חברות פה לצאת איתן אבל אינני מכירה כאן אף אחת ולא יודעת מאיפה להתחיל לחפש בנות ואני רוב היום בעבודה.מה עליי לעשות במצב כזה האם להתרגש ממנו אולי זה כן יפתור לי את הבעיה בחיים?כי אני מרגישה שאני נטל עליו והוא לא רוצה אותי לפי הדיברים שלו ולא רוצה להמשיך איתי כי טוען שניסה כבר בכל הדברים איתי ושום דבר לא עוזר.תודה רבה .

הכוונה הייתה להתגרש...***

דנה יקרה,
השאלה היא גם מה את רוצה להשיג. כי אם, כאשר הוא אומר לך שהוא בוכה על כך שהזוגיות ביניהם לא עובדת, את אומרת לו שגם את לא מרוצה מהמצב - המסקנה שהוא צריך להסיק היא לא טובה. את לא מספקת לו אופק חיובי. לו היית יכולה לומר לו: אולי כדאי שנעבוד על זה שנינו, גם אני וגם אתה - כלומר, שאת כוללת בזה גם אותך ולא מגלגלת הכל אליו, בתפיסתו (!), יש סיכוי לשינוי. כי בתפיסתו אם לא תשני דבר אין מה לעשות, ובתפיסתך זה כך אם הוא לא ישנה דבר, ואז אף אחד מכם לא זז מילימטר.הצעתי לך דרך שבעזרתה את יכולה ליזום ולהתחיל לשנות. אם לא תקחי אחריות על האושר שלך כדי להשיג דברים שאת רוצה, ואם רק תחכי שהוא ייקח אחריות, אולי תפסידי נישואים שאת יכולה להציל (שפרושו שבסופו של דבר גם לו וגם לך יהיה בהם טוב). הרי התחלתם ממקום טוב, ומרצון להיות ביחד ולהיות זה למען זה. האם אתם יכולים לבנות על זה מחדש את הקשר שלכם? ואם את לא יכולה לקחת אחריות ולנסות לשנות בעצמך את היחסים ביניכם, כמו בדרך שהצעתי לך או בדרכים אחרות, אולי אפילו יצירתיות יותר בהתאם לתנאים שלכם, אולי תנסו ייעוץ זוגי, רגע ואולי שניים לפני שתחליטו להתייאש ולהתגרש.

אני מאוד מודה לך על כל התשובות...רק מאז המצב מתדרדר מיום ליום,לגביי יום חופש התחיל לקחת ששבת יושבים נחים לא עובד יותר זה כבר צעד טוב אך אתמול היה ויכוח דיי סוער...כל היום לא דיברנו היינו עם פרצופים טען שאני ישבתי ולא אמרתי מילה הייתי מאוד עייפה מויכוחים ממריבות ומהבעיות שלנו יחד שלא היה לי חשק לדבר רציתי רק לצאת איתו הוא טען שאין לו מצב רוח ואין לו כסף...שעוד יותר נכנסתי לדיכאון יצא לקרובי משפחה שלו ואני נשארתי בבית למרות שהציע לי לבוא לא היה לי חשק בערב שחזר הייתה לי התפרצות שהפכתי את הבית מרוב דיכאון ומצוקה הוא התעצבן עלי עוד יותר במקום להבין אותי טען שאני משוגעת בן אדם לא נורמלי ולא מתנהגת בטבעיות ושהכל אצלי זה משחק ולא מאמין לי יותר טען שאני רק משתנה לכמה ימים ואז חוזרת לעצמי ומתנהגת לא טוב איתו...לאחר מכן זה לא נגמר הלך לארון הבגדים שלי זרק את הכל על הרצפה ואמר לי לצאת מהבית הוא לא רצה אותי יותר...היום רוצה לדבר עם ההורים שלי שדיי נימאס לו ולא יכול להמשיך יותר בזוגיות שלנו...אינני יודעת מה עלי לעשות במצב כזה ???ניסיתי להרגיע אותו שלמה מתייחס אלי בצורה הזו טוען שכל ה4 השנים הללו לא היה איתי מאושר אולי יום אחד ו10 לא...ורק חודש ראשון שהיינו מאורסים יחד אך לא טוב לי ולא טוב לו גם מרגישים ששנינו במצוקה יחד