התחלה לא סימטרית

שלום.
אני וחבר שלי כבר כמעט חצי שנה ביחד.יש בינינו ידידות טובה (תחומי עניין משותפים, שיחות פתוחות, כיף לנו ביחד) ויחסי מין טובים. למרות זאת חבר שלי מרגיש שהוא לא אוהב אותי. יש לציין שאני אוהבת אותו מאוד.השאלה שלי היא מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהוא ירגיש שהוא אוהב אותי, והאם זה חסר סיכוי (כלומר האם פשוט אין בינינו "כימיה" מתאימה).תודה

ב' יקרה,
נורא קשה לדעת. אולי גם כי הוא לא מספר לך עד הסוף, אולי כדי שלא לפגוע בך. אולי גם הוא עצמו לא יודע למה, או מה הוא מרגיש באמת, ואוליהוא מצפה למשהו שלא קיים אצלו, או לא קיים במציאות. ואז אני שואל את עצמי: אז מדוע הוא נשאר איתך? כלומר, מה, למרות זאת, עושה לו טוב עד כדי שהוא מפסיק לחפש, באופן מעשי לפחות, את "אהבת חייו"? ואני מסיק מתוך זה שאת מספיק טובה לו לפחות עד כדי שישאיר את החיפוש הזה בהשהייה. ואולי כי החיפוש הזה לא דחוף לו.ואולי, בגלל שהחיפוש הזה לא דחוף לו, הוא גם מרגיש פחות צורך להתחייב לך, ולכן הוא לא "מתאהב" בך. את מבינה? אחד המרכיבים המרכזיים באהבה הוא הרציפות. הוא ראיית העתיד המשותף. ומשהו בך או משהו בו או משהו בשניכם מפריע לו לראות עתיד משותף. אז נפלא לו עכשיו, או לפחות טוב לו מאד עכשיו, אבל הוא כנראה לא מספיק אובססיבי לחפש אהבה. אם הוא בחור צעיר, שעדיין מחפש את עצמו או טרם ביסס את הקריירה שלו, ואם טרם הגיע לשלב שבו "עכשיו, כל מה שחסר לי זו אהבה", הוא יישאר במקום שטוב לו, ואו שישכנע את עצמו שבינתיים זה מספיק, או שישכנע את עצמו שהוא לא מאוהב, כי הוא לא רוצה , ולא בשל עדיין לראות את עצמו מחוייב.ואת צריכה להחליט מה מתוך כל אלה נכון, ואם יש סיכוי. אני לא יודע. כלומר, סיכוי יש, בעיקר אם נוח לו במסגרת הזוגית הזו איתך, עכשיו, והוא לא עושה סימנים של רוצה ללכת. אבל עד כמה הם גבוהים שהוא יראה זאת אחרת בהמשך? אני לא יודע. בינתיים, בודאי שגם נוח לו כשאת היא זו שנאלצת לחזר אחריו, ולא להפך, כי את היא זו שרוצה יותר.ואולי, אם תהיי פחות מושגת, ושהוא יצטרך להתאמץ מדי פעם (למשל, שתהיי הרבה יותר רכה, אוהבת ושמחה כשהוא אומר משהו טוב, או עושה בשבילך משהו, או חושב עליך ומתחשב בך), זה יעשה לו משהו, ויאיר אותך באופן אחר, חיובי עוד יותר, ויגרום לו לרצות יותר, כי אז גם הוא ירגיש טוב יותר עם עצמו.

אכן החיפוש לא דחוף לו, הוא לא רואה עתיד משותף (אבל גם לא פוסל), והוא לא מרגיש שחסרה לו אהבה.רציתי להוסיף שאני החברה הראשונה שלו (הוא בן 21), ושאני התחלתי איתו, ולפני זה לא ממש עניינו אותו בנות (לא שהוא לא נמשך לבנות, הוא פשוט לא התעסק בזה).חשבתי שאולי נכנסתי לתפקיד זו שמכניסה לאותו ל"עולם הבנות", ובגלל זה לא נותר לי התפקיד של זו שמתאהבים בה. מה דעתך?למה התכוונת שאמרת להיות פחות מושגת?תודה