התגרשות או נישואין? שיקולים להורים משותפים

שלום רב,
אני בחורה בת 33,הכרתי לפני 3 שנים מישהו מהעבודה הקודמת שלי,עכשיו אני לא עובדת שם,והוא עדיין שם..התחלנו לצאת בהתחלה היה בסדר,אח"כ ממש כל שני וחמישי רבים,ותמיד נפרדים וחוזרים כמו תקליט,הוא חושב שהוא תמיד צודק! מה שלא נכון!כרגע אני בהריון ממנו(תחילת היריון),בגלל גילי אני לא רוצה לעשות הפלה!התכוונו להתחתן אבל לא באמת בטוחה שזה הוא למרות ההיריון! אני בטוחה שגם אם אני אתחתן איתו אני גם אתגרש ממנו,אני מרגישה את זה,בגלל שעכשיו אנחנו רבים הרבה ולא מסתדרים,אז מה יקרה אחריי החתונה?! יותר גרוע! אם לא הייתי בהריון ממנו,לא הייתי בכלל חושבת על להתחתן איתו,בגלל שנקלטתי ממנו אני שוקלת טוב טוב אם להתחתן איתו או לא,כי גם ככה אתגרש ממנו זה בטוח!הוא יודע על ההיריון והכל ומבחינתו הוא רוצה להתחתן,אבל אני יודעת שאני והוא לא נסתדר,הוא מתנהג כמו ילד בן 4 והוא בן 29! ממש ילדותי שחושב שרק הוא צודק!ונמאס לי מההתנהגות הזאת שלו!אני יודעת שלהיות לבד ולגדל ילד זה קשה,אבל לפעמים אני אומרת שאולי ככה לבד יהיה לי יותר קל בלעדיו..למשל היום גם רבנו ועל דבר שטותי שחושב שגם על זה הוא צודק,ותמיד אומר"אני אחנך אותך"..היום קבענו שהוא יבוא ויסיע אותי לאינשהו,אמר בעוד חצי שעה,אמרתי טוב וזהו..לאחר כמה דק' מתקשר ואומר אני יגיד עוד שעה,כי אני שוטף את האוטו,אז התרגזתי עליו כי התלבשתי כבר,ולחכות לו שעה לבושה זה לא פשוט,אז התרגזתי ואמרתי לו"לא יכולת להגיד בטלפון הראשון שאתה הולך לשטוף את הרכב""למה אני צריכה לחכות לך לבושה שעה""גם אתה לא אוהב לחכות הרבה שאני לא הספקתי להתלבש",אח"כ אמר שהוא בכלל לא בא רשם לי בהודעה"תלמדי איך להתנהג" כאילו שאני לא הייתי בסדר!! אתם מבינים את החוצפה שלו,ואת הילדותיות שלו!תמיד חושב שהוא צודק,כנראה שזה האופי שלו,והוא לא ישתנה,אז מה אני צריכה בעל שכזה??!אז התקשרתי אליו אחריי שרשם שהוא לא בא וממש צעקתי ואמרתי לו"שתידע לך שאמא שלי גם לבושה ומחכה,וממנה לא תעשה צחוק,ומצידי תבטל את האולם"וניתקתי את השיחה!עיצבן אותי בגלל אמא שלי שחיכתה והוא עשה מכל הסיפור צחוק! וכן,סגרנו אולם והכל,אבל ממש לא בטוחה בקשר אליו!אני יודעת שממנו אני אתגרש מהר,למרות שיש ילד בדרך!זה לא פעם ראשונה שאנחנו רבים וחושב שהוא צודק,ואומר"אני אחנך אותך"..נמאס לי ממנו מי היה חושב על חתונה איתו!זה הכל בגלל ההריון!מה עליי לעשות?מה אתם חושבים שהדבר הנכון ביותר בשבילי שאני יעשה?תודה

נטלי יקרה,
מכיוון שאני מניח שהוא מכיר באבהות שלו, ומכיוון שאת רוצה לשמור את העובר, אני חושב שנכון שתסכלי על עצמכם כעל זוג נשוי לכל דבר, כשאת שואלת את השאלה "האם להתגרש או לא?" – כלומר, האם להמשיך חיים משותפים? ייתכן שאתם גם מכניסים את השיקול הדתי, אם הילד ייוולד במסגרת של נישואים, או מחוץ לנישואים. אלה הם שיקולים שלך לגבי השאלה אם להתחתן, כאשר את שואלת במקביל את השאלה אם להיפרד (בין אם כרגע, או לאחר החתונה).מכיוון שכך, איך שלא תראי זאת, אתם זוג עם מחוייבות להרבה שנים של הורות משותפת. אני ממליץ לכם ללכת ליעוץ זוגי, כדי ללמוד לתקשר טוב יותר. מריבות שמתחילות עכשיו, תהיינה להבא על גב הילד המשותף שלכם (למשל, שהוא לא יגיע בזמן לקחת אותו או להחזיר אותו, ויאשים אותך שאת לא יודעת להתנהג). אתם חייבים ללמוד להסתדר. יעוץ זוגי הוא הכרחי עבורכם. לגבי הנישואים: זו אפשרות, כמובן, במקביל. אלא שמכיוון שהם כרגע אם סיכויי הצלחה נמוכים יחסית, אולי כדאי לחשוב על הסכם גרושים ברור, לפני החתונה, כזה שלא תהיינה לכם סיבות לריב גם עליו, מאוחר יותר.

רציתי להוסיף מה חדש אצלינו,אז קבענו תאריך וסגרנו הכל בשביל להתחתן,הבעיה שעכשיו הוא רוצה שהכל יהיה חצי חצי,לקניות נשלם חצי חצי,בשכירות לדירה חצי חצי,ממש הייתי בהלם,אמרתי לו שזה נשמע כמו חברים שותפים ולא נשואים בעל ואישה.!וגם מתכנן עם הכסף של המתנות להביא זמר לחתונה מה שלא סיפר לי בכלל,אלא לפני 3 ימים רק סיפר,לא שיתף אותי בכלום! וגם הוא תמיד אומר לי שצריך לחסוך בשביל להשכיר דירה ובע"ה שיגיע הבייבי,לי הוא אומר שצריך לחסוך,והוא רוצה להביא זמר..חוצפה!!!!אמרתי לו שאני לא רוצה להתחתן ולא נראה לי כל זה שאנחנו רבים הרבה עכשיו לפני חתונה,אז מה יקרה אח"כ שנהיה בעל ואישה?יהיה יותר גרוע,ונתגרש מהר! אז אמרתי לו שאני לא רוצה להתחתן איתו ושיבטל עם הכל!!! ובעניין הילד אם הייתי צעירה הייתי עוברת הפלה,אבל מכיוון שאני בת 33,אני רוצה לשמור עליו,שיהיה משהו ששלי סוף סוף,למרות שזה קשה להיות לבד,אבל לפעמים עדיף גם בלי הצד השני(בעל)...מה אתה אומר על זה?תודה

דפנה/נטלי יקרה,
האמת? אני דואג לילד שלכם. אם לא תדאגו לתקשורת שפוייה ביניכם, בכלל לא משנה אם תתחתנו או לא. אם את ואביו של הילד, שיהיו לו זכויות ראייה ושהייה עם הילד, יהיו יחסים גרועים ומריבות, הילד יסבול. אם את רוצה את טובתו של הילד, צאי ממשחקי הכוח הללו, ולכו לטיפול כדי ללמוד לתקשר, וללמוד מה נכון עבור הילד. לא אכפת לי כלל אם תתחתנו או לא, כל עוד אתם בקשר טוב, שיזין את הילד שלכם באנרגיות טובות, בשקט נפשי ובבטחון, כפי שמגיע לו.