התגעגעות לבן זוג לשעבר: מה עושים?

שלום,
אני בת 27 ואני כבר כמה שבועות במצב רוח ירוד.. אני בוכה הרבה וקשה לי..מאבדת טעם לחיים ושום דבר לא מרגש אותי ולא משמח אותי וברור לי שהדבר נובע בגלל העובדה שאין לי זוגיות בחיי.אני אפרט- אני בחורה שכל הסביבה שלי תמיד אומרת "אנחנו לא דואגים לך תהיה לך זוגיות טובה". כן, אני כ"ביכול" מצליחנית. תואר שני, עובדת בעבודה טובה, דיי נאה(אני חושבת), ממשפחה טובה וכו.. אז כביכול הנתונים ה"יבשים" גורמים לאנשים שבחוץ לחשוב שברור שיהיה בסדר.. וברור שאני אמצא.הייתי בשתי מערכות יחסים בחיי. אחת ארוכה שכללה מגורים משותפים ואהבה ענקית ענקית שנגמרה כי האידיאולוגיות שלנו התנגשו ובכלל היינו צעירים בנושא ה"זוגיות" ועשינו טעיות רבות. ועוד אחת שהסתיימה לפני חודשיים. הבחור החליט יום אחד שהוא לא רוצה קשר רציני וחתך ממני.. בלי סיבה ברורה באמצע האהבה שפרחה פשוט טען שהוא לא רוצה קשר רציני.. מאד נפגעתי אבל התגברתי.. אני מבינה היום שהוא לא היה מספיק בוגר רציני ובשל בשביל לנהל איתי מערכת יחסים.לפני שבועיים בערך האקס הראשון שלי (זה עם האהבה הענקית) ואני חזרנו לדבר.. אחרי הפרידה לא היינו בכלל בקשר (זה יסתיים במריבה ענקית) ועכשיו נפגשנו כמה פעמים ואנחנו מתכתבים במייל. יש לציין שהכל שיחות כלליות כאלה והן לא נוגעות לקשר הזוגי שניהלנו. הוא בן אדם שמאד חשוב לי ומצד אחד טוב לי לדבר איתו ונעים לי ומאד מעניין.. מצד שני הסביבה שלי שהייתה מעורבת בפרידה שלנו מאד מאד כועסת על כך שאנחנו מדברים. החברות צועקות עליי שהוא לא בשבילי ושהיה לי לא טוב איתו, המשפחה שלי כועסת מאד ואומרת שאין סיכוי שהם יתמכו בנו אם נחזור לקשר זוגי. אני לא מצליחה להבין מה אני רוצה מעצמי.. מצד אחד אני לא אשקר אני מתגעגעת אליו ומשהו בי אומר שבא לי לנסות ומצד שני אני לא שוכחת את כל הבעיות הרבות שהיו לנו ובאידיאולוגיות שהתנגשו והסביבה שלי לא תומכת בכלל בנושא... מאד קשה לי.. ומעבר, אני בכלל לא בטוחה אם הוא בכלל מעוניין. נראה לי שסתם טוב לו ונחמד לו שאנחנו מדברים ושאפשר להיות "ידידים".הוא כזה שאוהב להיות בסדר עם כולם...בכל אופן, אני כל כך מפחדת להישאר לבד. החברות שלי החלו להתחתן. כולן בקשרים זוגיים ארוכים שכוללים מגורים משותפים. אני לבד. מאד בודדה. מרגישה שכל אחת החלה את החיים שלה ואני שם מאחור.. מאד רוצה קשר זוגי טוב ואמיתי אבל לא מסוגלת בכלל לחשוב על בחורים אחרים.. כולם נראים לי לא אטרקטיבים.. אני בדכאון מהמצב הזה. מתעסקת בזה כל הזמן.. בוכה ומרגישה במבוי סתום.אין לי מה לשאול. אני חושבת שאני יודעת את התשובות ושברור לי שזה שאני בקשר עם האקס מעכב אותי וכו' אבל למרות שאני יודעת קשה לי לבצע. אז אני פשוט מרגישה שהייתי צריכה לפרוק..תודה.

רעות יקרה,
יתכן מאד ש"הסביבה" מוערכת יתר על המידה. כלומר - אם תזמיני אותם לחתונה איתו, הסביבה תשנה את עורה ותפרגן לך. "הסביבה" פשוט דואגת לה, ולא פעם הסביבה החברתית מקצינה כדי לדאוג לך מחד, וכדי להראות לך שהיא דואגת לך מאידך. ראי בבקשה גם את השיחה שלי עם מיכאליקו מלפני כשלושה שבועות כאן:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3738832מצד שני, אני לא יודע אם את מתגעגעת אליו כי הוא האחרון שאהבת, או כי התייאשת מעצמך ומאחרים, או כי את באמת חושבת שיש סיכוי לקשר. יש זוגות שהתגברו על פערים אידיאולוגיים, או על הבדלים בדת או בגישה לדת, למשל, ויש כאלה שקשה להם. ממה שאני קורא במכתבך, את בעיקר מיואשת ולכן "מתגעגעת" אליו, וזה הדבר שעליו את צריכה לעבוד. אם את רוצה לדבר על זה עוד, ולנסות להבין את הסיבות, אני מציע בשלב ראשון שתנסי ליצור איתי קשר ליעוץ טלפוני חד פעמי (פרטים באתר שלי). אשתדל לעזור לך למצוא את דרכך, ולהבין את סיבותייך. אבל קחי בחשבון שזו רק הכוונה ראשונית...