התבגרות, ערכים ואיזון עצמי

ד"ר שלום רב שוב,התשובה שלך עזרה לי להבין שבאמת ההחלטה היא שלי ואני צריכה להתמודד איתה.אני מרגישה שאני בוגדת בכל המשפחה שלי . אני מאוד קרובה למשפחתי והם מאמינים שאני צריכה לשכב עם חבר רק אחרי החתונה. החתונה במצב שלי היא יכולה להיות בעוד 5 שנים בערך (אני אוהבת אותו וגם הוא אותי ואנחנו רוצים להתחתן).אני מתחילה ללמוד בעוד שבוע לשלוש שנים.והוא כרגע בצבא ויש לו עוד שנה ועוד 4 שנים לימודים.הכל נראה מאוד רחוק .אני בטוחה שלא יקל עלי אם אפרד ממנו ,אני רק אעבד חבר. אתה צודק בכך שבמקרה הזה אני חושבת באגואיסטיות ומנסה ליישר את מצפוני.אני יודעת שעשיתי טעות ברגע שהלכתי להתייעץ עם סבתא שלי.אני ידעתי שזאת תהיה תגובתה ,זאת היתה תמיד תגובתה,אבל בגלל שמאוד חשובה לי הדעה שלהם ובכלל בכל נושא ,חשבתי שהם יבינו. המילים שלה מאוד פוגעים ,כאילו שהיא לא אוהבת אותי יותר.החלטתי להחזיר את המצב לקדמותו ואמרתי לה שאני התלוצצתי בכל העניין.סבתא שלי היא אישה מאוד מבוגרת אבל יש לי קשר מיוחד איתה כי היא גרה איתנו.אני לא מבינה איך דבר כזה שעשיתי , רק העובדה שסיפרתי להם (הם הרגישו שזה יקרה בעתיד)משפיעה על מערכת היחסים שלנו.האם יש דברים כאלו שצריך לא לחלוק איתם?איך מתמודדים עם זה? האם ההתמודדות היא רק שלי? האם עלי לא לדבר אתם על הנושא בכלל?לפני שסיפרתי להם ידעתי שעשיתי את הדבר הנכון.אני יודעת שאולי אני מגזימה עם כל הנושא , אבל אודה לך אם בכל זאת טענה לי.התשובה שלך מאוד עזרה.

ליטל יקרה,
מאד מעודד אותי לקרוא את המכתב שלך. הוא מראה על תהליך של התבגרות, תוך כדי מחשבה וניתוח של מה שקורה. עברת תהליך, אולי אפילו מהפך מבחינה רגשית וחברתית (לא בקיום היחסים עם החבר שלך, אלא ביחסים שלך עם בני משפחתך), ולמדת שמעשים וערכים אינם מגיעים תמיד בשחור ולבן, אלא עם גווני ביניים שונים, ולפעמים בין השחור והלבן, מוצאים לא פעם סגול, וורוד, ותכלת, ולפעמים גם אדום כהה.את לומדת גם לסנן, כלומר, מה לומר ולמי, וגם זה חלק מתהליך של התבגרות חברתית. כלומר, ההבנה שלא תמיד צריך לספר לכולם הכל. גם אם הם מאד קרובים אליך.כתבת לי דבר והיפוכו: שידעת שזו תהיה התגובה של סבתא שלך, אבל גם שחשבת שהם (גם אמא שלך?) יבינו. את מבינה שזה דבר והיפוכו, נכון? יכול להיות שבשל ייסורי המצפון שהיו לך, חיפשת אישור במקום שהוא השמרני יותר מבין בני הבית, כי אם תקבלי שם אישור, אז סימן שהכל בסדר. אבל יכול גם להיות שהלכת דווקא כדי לשמוע שזה לא בסדר, על מנת להתחזק בתהליך ההתרחקות שלך מהחבר שלך, אם הרהורים כאלה עברו בראשך עוד לפני שהלכת אליה, בשל ייסורי המצפון שהיו לך.כך או כך, חשוב שתעשי את האיזונים לעצמך, וחשובה ההבנה שאת מגיעה אליה עכשיו, שההתמודדות היא אכן שלך. אלה הם החיים שלך, ואת צריכה לנהל אותם לפי הערכים שלך ולפי הצרכים שלך, שאת מכירה טוב יותר מכל אחד אחר, ולא לפי אלה של אחרים. וכאשר הם מתנגשים עם ערכים של אנשים קרובים לך, את צריכה לדעת, לפעמים, לעשות פשרות, וגם לדעת להפעיל את המסננים המתאימים.