התבגרות בזוגיות: מה עושים?

שלום,
אני נשוי כ 4 שנים לאישה מדהימה, יש לנו ילד מדהים ושום דבר בבית לא חסר מבחינה רוחנית או כלכלית.מדברים על הכל, מתייעצים על הכל ומתנהגים כחברים טובים.אז מה הבעיה ?אני מתגעגע לאותה בחורה שהתחתנתי איתה, לבחורה שלא יכולתי לאמר לה "לא" על שום דבר, לאותה בחורה שהייתה שובבה ואקסטרימיסטית.במקום אותה בחורה יש לי בבית חברה מדהימה ואמא מדהימה.מאחר ואני בחור מאוד ליברלי בכל נושא ומשתדל לחיות את היום ולמצות את המתנה שקוראים לה "חיים" אני משתדל לזרום אך אחת לתקופה אני נכנס למצב של דכאון עמוק שבו אני מרוכז מספר ימים מתמודד איתו בדרכי שלי וממשיך הלאה.אני ממש לא יודע מה לעשות מאחר ונושא השינוי שעברה אישתי כבר עלה לא מעט בשיחות ביננו וכל שינוי שבוצע בנסיון לשחזר את העבר היה למראית עין.אני ממש לא מעוניין לחיות בתחושת החמצה אך מנגד רוצה לתת לילדי חיים טובים ככל האפשר וזוגיות טובה לגדול לתוכה.ברור לי כי אם הילד לא היה בתמונה היינו נפרדים ממזמן.אני פשוט נמצא במצב שמה שהכי בא לי לעשות זה לעזוב את הכל (או במילה מכוערת יותר, לברוח).

פאניק יקר,
אולי אני טועה, אבל אני חושב שבאמת קרה לה משהו עם הזמן. היא התבגרה והפכה להיות אשה אחראית, ואם אחראית שיודעת שיש לה מחוייבויות, שזה אומר לוותר על האקסטרימיות שאיתה התחתנת. מבחינתך, לכאורה, זו הפרת "חוזה", כי התחתנת עם מי שהיא היתה קודם, אבל אולי השינוי הזה שחל במצבכם המשפחתי היה שינוי שאמור היה לכלול גם אותך, ואיכשהו נשארת מאחור, עם הרצון "לתת לילדי חיים טובים ככל האפשר וזוגיות טובה לגדול לתוכה", אבל גם עם הצורך הרגשי להשאר במצבך הקודם, ולא להבין את המשמעות של זה.לו היית כותב לי שאתה לא מסתדר איתה, שהיא מקטרת כל היום, במצבי רוח, הפכה להיות א-מינית ולא רואה אותך ממטר, הייתי מבין את הרצון שלך לברוח. אבל כשהיא חברה מדהימה ואמה מדהימה, אני חושב שהגיע הזמן שתצטרף אליה. אתה אומר שאתה בחור מאד ליברלי, אבל אני חושב שאתה משתמש במילה הזו כתרוץ. אתה מתכוון לכך שאתה חופשי, ורוצה להרגיש חופשי וחסר אחריות. זה לא זהה למילה ליברלי. אחריות וליברליות אינן מילים שסותרות זו את זו.אתה כותב שברור לך שאם הילד לא היה בתמונה, הייתם נפרדים מזמן. אבל הרי פעם הילד לא היה בתמונה, ולא נפרדתם. תבין שהילד שינה משהו, רק שכנראה שכחת את האחריות הנלווית לכך.ולאחר שאמרתי את כל זה, אני יודע שלא יהיה לך קל לקבל את זה. אולי משום שבאמת קשה לך להתבגר, ולקבל את זה שהגיע הזמן לכך, ושצריך לקחת אחריות, ואולי משום שאתה בסך הכל איש-טוב-ירושלים, שלא רוצה להטיל בוץ בזוגתך הטובה, ולכן לא מספר שמשהו אחר מפריע לך, ואולי הוא הבעיה העיקרית (למשל, חיי המין שלכם?). נקודה למחשבה.

ראשית, אתה יותר מקולע לגבי חוסר הרצון שלי להתבגר.... :-)שנית, בנוגע לחיי המין, לצערי הם כבר לא קיימים זמן רב, אמנם הם זכו לתחייה מחודשת בחודשיים האחרונים כי אשתי רוצה עוד ילד אבל, זה ממש לא זה.כל נסיונותי לשנות את המצב היו לשווא.אכן פגעת בנקודה רגישה, מה שנקרא מתחת לחגורה.;-)

PANICיקר,
כמו שאתה מבין, חשדתי שזה חלק גדול מהעניין. אבל שים לב עד כמה אתה רחוק מללמוד לקחת אחריות:חיי המין שלך זכו לתחייה מחודשת בחודשיים האחרונים, כי אשתך רוצה עוד ילד. כלומר, אתה, שנמצא אולי עם רגל אחת בחוץ, ולפחות עם חצי רגל בחוץ, מוכן לקיים היום יחסי אישות עם אשתך, ללא אמצעי מניעה, רק כי אתה רוצה סקס.הגיע הזמן, אני חושב, שתחליט מה אתה רוצה. שתיקח אחריות ותישאר, על כל מה שמשתמע, או שתיקח אחריות ותלך, ותניח לה את המעט שנתת לה, מבלי להגדיל את הקושי של העזיבה שלך מאוחר יותר. ובאשר לקשיים שלכם, יש תמיד דרכים לפתור אותן, ובתנאי שתחליט שאכן זה מה שאתה רוצה. אין לך הרבה אפשרויות, כי כך או כך אתה צריך להתבגר. אז....