התאהבות ברופא: מה עושים?

שלום רב,
אני אישה נשואה ואם לילדים. נאמנה מאוד ושומרת על מסגרת חיי משפחה וזוגיות תקינים.לפני כשבועיים נותחתי ע"י מנתח ואני מרגישה שנוצר אצלי רגש חזק כלפי המנתח. אני חוששת מהתאהבות.העניין די מפחיד אותי. אפילו במחשבות ובפנטזיות אני מרגישה "בוגדת".אינני מפסיקה לחשוב עליו ולדמיין שהיחסים מתהדקים.מה עושים להשתחרר ממצב זה? אני חוששת מהתאהבות שתוביל להרס נפשי שלי.מה עושים?

מני יקרה.
..התאהבות בגבר זר היא דבר נפוץ. התאהבות ברופא גם היא דבר נפוץ. מימוש של ההתאהבות הזו אינו הכרחי. ניתן לשמר את האהבה הזו בצד, להבין שזה דבר טבעי, לתת לזה אולי אפילו להשלים אצלך את התמונה שלך של מי את ומהן השאיפות שלך, ולדעת, אם זה מה שאת רוצה, להשלים עם זה, להבין מה את רוצה לעצמך באופן מעשי, להכיר גם במגבלות, וביכולת שלך להגיע להחלטות, ולהתחזק מכל אלה.בכל מקרה, מגיע לך לקרוא גם את הקישורים הבאים, לשאלות דומות שנשאלו כאן בפורום, שתדעי שאת לא לבד.http://www.starmed.co.il/Forum/?ForumID=93&MsgID=453211http://www.starmed.co.il/Forum/?ForumID=93&MsgID=464409http://www.starmed.co.il/Forum/?ForumID=93&MsgID=482978

לדר. חסון שלום רב,קראתי את תשובתך וכן את תשובותיך לשאלות הדומות לשאלתי.לא כ"כ הבנתי את תשובתך אליי משום שהיו בה, לפי הבנתי, מעט סתירות: האם לנסות ולעבוד על עצמי ולשכוח ממנו בכל מחיר? האם כן לנסות ולרמוז לצד השני על המצב? האם כן לתת צ'אנס ליחסים עתידיים אילו? האם לקחת סיכון עם הבעל והמשפחה? האם לקחת סיכון מול הפרסונה המדוברת ואולי להסתכן אף בהשפלה גדולה? (בכך שארמוז לוו על רגשותיי?)התשובות לנשים הקודמות דיברו על הבנה שאין להנות משני עולמות. על כך שעלינו לעשות בחירה ברורה. הלא כן?אני אדם נאמן ואינני רוצה להתייסר רגשית ונפשת.יש כלים להתמודד מול רגשות אילו?

מתייעצת יקרה,
כנראה שלא הבהרתי את עצמי כראוי. אמרתי שזה טבעי לאשה להדלק מדי פעם על גבר אחר, וכשאני אומר "טבעי", אני מתכוון לכך שזה קורה להרבה נשים, גם אם אין הדבר מקובל כמוסכמה חברתית, ואפילו אם הוא מגונה מבחינה חברתית. אלא שלמימש שלה יש מחיר, ולפעמים מחיר מאד גבוה, הן בזוגיות, הן ביחסים עם הילדים והמשפחה, והן ביחסים החברתיים האחרים והתדמית העצמית. לכן, הידלקות כזו מתממשת יותר בקלות כאשר הקשר הזוגי של האשה אינו במיטבו, כי אז, כשיש פחות מה להפסיד, יש נטיה גבוהה יותר לקחת סיכונים.אלא שאני לא כל כך מבין את השאלה שלך. את מצפה ממני שאגיד לך עם להתחיל בצעד של פרוק המסגרת המשפחתית שלך, או בצעד של חוסר נאמנות זוגית ומינית, ועוד בשלב שאת עדיין לא יודעת לאן זה יתפתח. אני לא יכול לומר לך לא לעשות זאת, ואני בודאי לא אקח את האחריות לומר לך כן לעשות את זה. אלו הן החלטות שלך. כל מה שאני יכול לעשות הוא להצביע בפנייך על העובדה שזה קורה לא רק לך אלא לנשים רבות, ולהראות לך את הסיכונים. את ההחלטות את צריכה לעשות לבדך, כי אז תהיי יותר שלמה איתן. וכאשר תהיי שלמה עם ההחלטה שלך, יהיה לך גם יותר קל להתמודד עם הרגשות.

ראשית, תודה רבה על תשובתך המפורטת.אכן, ההבהרה שלך הסבירה לי באופן ברור את גישתך המקצועית והריאלית.אני אדם שקול וריאלי. המציאות, הסיכונים וכל הכרוך בנקיטת צעד זה או אחר , ברורים לי מאוד.ייתכן והזמן יעשה את שלו.בעלי איש אוהב ויקר ולעולם לא ארצה לפגוע בו.מצד שני, ההרגשה שלי מורכבת ולא קלה כלל עבורי.ייתכן והזמן יעשה את שלו וארגע לאט לאט.מכיוון שהראייה שלי מציאותית אני יודעת ומודעת לכך שהמחיר עלול להיות גבוה מאוד.שוב, תודה על תשובותיך המפורטות. זה פלא בעיניי להתייעץ בצורה שכזו.תבורך על פעילותך זו. ואני? נקווה ש"אירפא" ממצבי זה במהרה.תודה.