הריון, הפלה והחלטות קשות

שלום
ד"ר חסון,אני נשואה ויש לי ילדה בת חצי שנה. היחסים עם בן זוגי בתהליך של שיקום משום שעברנו רבות יחד. אני מתכוונת לכך שלאורך הזוגיות ביננו אנחנו מתמודדים עם דברים מיידים כגון הריון ראשון טרם החתונה לאחר מכן חתונה אח"כ לידה. לא היה לנו זמן לעקל אף אחד מהאירועים כי הכל קרה מהר.עכשיו גיליתי שאני שוב בהריון, אני חוששת לשאת את העובר משום שאני מרגישה שאני עדיין לא בשלה עם היחסים הזוגיים.מדי פעם אנחנו נקלעים למשבר ביחסים ואני לוקחת את זה מאד מאד קשה. אני בן אדם מאד אופטימי , ומלא אנרגיות. מדי פעם יש לי נפילת מתח ואני יודעת שזה שלי לחלוטין. אני מצפה מבן זוגי שיבין אותי באותם רגעים ויהיה לצידי. הוא מפרש את התנהגותי כמשהו אישי כלפיו, זה סוחט ממני את האנרגיות לגמרי. אני מרגישה שאני נותנת לו את מלוא האנרגיות כשצריך וכשאני באמת צריכה גם את המעט שנותר הוא סוחט ממני על ידי כך שהוא לא מבין את מצבי ומקניט אותי יותר.קשה לי. היו לנו לא מעט שיחות והוא מודה שהוא לא יודע כיצד להתמודד איתי כאשר אני נמצאת במצב הזה.כשגיליתי שאני בהריון נכנסתי למצב נפשי ירוד, כי אני בתחושה שיהיה לי קשה במהלך ההריון ואני עלולה להדרדר מבחינה נפשית אם לא תהיה לי את התמיכה הנכונה.אני חושבת שכדאי להפיל את העובר עד שנייצב את הזוגיות ביננו. הוא מצידו אומר לי שהוא לא "הולך בטור" ואפשר לשלב את השניים. נראה לי שהוא לא כל כך מבין את המצוקה שלי ומה באמת מפריע לי.אני מבקשת שתענה לי פעמיים:פעם אחת האם כדאי להמשיך את ההריון במצב זה?פעם שנייה מה עליי לעשות עם בן זוגי, אני ממש מיואשת. אני חייבת לציין שהוא אדם טוב ושאני במצב "שקול" ויציב הוא יתן לי כל דבר, אני משיגה ממנו כל דבר.הבעייה כי כשאני נמצאת במועקה הוא נלחץ ממני , נחרד ומתרחקמה לעשות , אנא ממך עזור לי

מאיה יקרה,
קטונתי מלומר לך אם להמשיך את ההריון. לו הייתי שואלת אותי לפני כן, הייתי אומר לך שבמצב העניינים הזה, מוטב שתיזהרו. אלא שעכשיו זה תלוי בתחושת הנוכחיות של שניכם בעניין הזה. אם תעשי הפלה ללא תמיכה שלו, הוא עלול לנטור, או לספק לו נשק במריבות העתידיות, כשהוא יאשים אותך בהפלה, ולו רק כדי לנגן על רגשי האשם שלך, ולהראות לך עד כמה הוא מוסרי לעומתך. כך שכאשר היחסים ביניכם אינם תקינים, כל החלטה שלך עלולה להיות בעייתית. אני מבין גם את הקושי שלך, שאת מרגישה שאת נגררת אחר הארועים, והם יוצאים משליטה. אלא שבכל זאת, כל החלטה היא החלטה שלך, גם אם החלטה קשה מאד.ובעניין הקשר שביניכם, את מספרת על הקנטות שלו כאשר את בעמדת חולשה, את מספרת על מצב נפשי לא טוב שלך, ואת מספרת על זה שהוא נלחץ כאשר את נחלשת. במצב הנוכחי, הוא לא תומך בך כשאת זקוקה לזה, ואת זקוקה לזה. אני ממליץ על יעוץ זוגי.אם הוא לא מעוניין, כדאי אולי לנצל את המומנטום, שהוא רוצה "ללכת במקביל", ולדרוש ממנו להראות את הרצינות שלו להליכה במקביל בכך שהוא יסכים להגיע לטיפול.