הקשר עם הבן: אל תקדימי את המאוחר

אני גרושה בת 37 ויש לי ילד בן 12, אני נפגשת עם בחור נחמד (גרוש +1) כבר כמעט חודש.יש ביננו יחסים טובים, אנחנו נפגשים שלוש פעמים בשבוע, סרטים, הצגות מסעדות... הסקס ביננו נהדר!!! והתקשורת גם כן טובה מאוד.שאלתי היא, האם אני צריכה לידחוק בבן זוגי, (בן זוגי??) להכיר את בני? לדבר איתו, לשחק? לצאת איתו? לשמש לו דמות אב שאף פעם לא היתה לו? הם נפגשו פעם אחת ושניהם היו נורא נבוכים, והרגשתי שלא קל לשניהם, (שניהם די בישנים) הם לא ממש דיברו, ואני הרגשתי אכזבה גדולה!!! ממש התאכזבתי , ולרגע שקלתי אם כדאי לי בכלל להישאר בקשר עם בחור, שלא ממש מנסה להתחבב על בני, שהוא הדבר הכי חשוב לי בחיים. ציפיתי ממנו כאדם בוגר, אב לילד בעצמו, שינסה ליצור שיחה בנושאיםפ שבדרך כלל מעניינים בנים, אבל הוא ישב ושתק, וכמעט שלא התיחס לבני, שאגב נורא נעלב.האם אני צריכה לתת לזה זמן???? האם אני צריכה לעשות לבן זוגי "שיחה" ולומר לו שזה חשוב לי הקשר בינהם, ולבן שלי נורא חסרה דמות אב, ושינסה לספק לו דמות אב, או שזה מוקדם מידי? או שאני ינסה בעדינות לדבר איתו, הוא אומר לי שהקשר שלו איתי נורא חשוב לו, ושנורא טוב לו איתי, הוא גם כל הזמן מתעניין בבני (באוזניי רק) ושואל מה הוא עושה? איך הוא בלימודים? וכאלה..... בקיצור: מה עליי לעשות??????

גלי יקרה,
אני חושב שאת מקדימה את המאוחר. כדי שבן זוגך ייצור קשר עם בנך, הוא צריך להרגיש שהקשר איתך יציב ואיתן. למרות שהוא רוצה אולי בכנות להיות איתך בקשר, אדם בעל נסיון יודע עד כמה שבירים יחסים בני חודש. אז גם אם הוא מתעניין בבנך, הרי הוא יכול להרגיש מאד לא נכון ליצור איתו קשר, כדי שלא לפתח בו ציפיות ואכזבות אם הקשר בינך לבינו לא יילך. תני לזה זמן, כי יכול להיות שבעניין הזה הוא חכם ממך.

קודם כל תודה רבה, עזרת לי מאוד!!!! למרות שיש שוני ביחסים בין בני אדם שונים, ואין חוקים קבועים לגבי זמן.. אני שואלת, מהי התקופה, (בערך לא במדויק) שאפשר, או צריך להכניס את הילדים לקשר? אני מבינה את הקושי בשאלה, כי זה נורא תלוי בטיב היחסים, וכל אדם הוא שונה מהאחר, אבל בערך....

גלי יקרה,
מכיוון שהשאלה היא מתי הוא מוכן ומרגיש שזה מתאים לו, אני חושב שאת צריכה לבדוק את זה איתו. תגידי לו שראית שזה מוקדם מדי בשבילו, ושייקח את הזמן. ותניחי לו להחליט לבד מתי הוא מוכן ורוצה לדבר עם הבן שלך, או לעשות איתו דברים ביחד. אבל שיבין שמבחינתך זה בסדר, וגם שאת נותנת לו זמן להחליט בעצמו.