הקשיבי לאינטואיציה שלך

שלום
!אני בת 25 ויש לי חבר מזה 9 שנים . הוא החבר הראשון שלי ולשנינו אין נסיון בקשרים אחרים . בשנים האחרונות הקשר שלנו הידרדר מאוד- אנחנו גרים בערים שונות (בגלל אילוצים שונים) ונפגשים אחת לשבוע במקרה הטוב. שנינו התחלנו לזלזל בקשר אבל מצידו היחס אליי ממש פוגע ומשפיל . לאחרונה היחסים הגיעו לשפל והוא בגד בי . מבחינתי זה היה הסימן לקבל סוף סוף החלטה ולסיים את הקשר . כבר מזמן הרגשתי שזה צריך להגמר אבל לא היה לי אומץ לקבל החלטה . הבעיה היא שאחרי מה שקרה הוא שינה כיוון לחלוטין . הוא טוען שעכשיו הוא מבין שאני האחת איתה הוא רוצה לחיות ולהקים משפחה ושבמבט לאחור הוא מבין שבשנים האחרונות הוא התייחס אליי נורא ומבטיח שבעתיד זה ישתנה . הוא לוקח אחריות על רוב הבעיות שהיו ומבקש הזדמנות נוספת להוכיח לי שהוא השתנה ושהיחס שלו אליי ישתנה - כי עכשיו הוא חושב שאני צריכה להיות בראש סדר העדיפויות שלו .אני לא יודעת מה לעשות . ראשית, אני לא יודעת אם זה אפשרי שאדם ישתנה בקיצוניות כזו תוך כמה ימים . שנית, אחרי ההחלטה על הפרידה הרגשתי ממש רגועה, כאילו התלבטות של שנים הסתיימה . אני לא יודעת אם תחושת הרוגע הזו הגיעה בגלל שאני כבר לא אוהבת אותו או שאני פשוט מדחיקה את הכאב (זה נראה לי לא הגיוני להיות רגועה כשקשר של 9 שנים נגמר) . הוא טוען שהוא לא מתפקד מאז הפרידה (שבועיים) ודי מלחיץ אותי .מה דעתך?תודה .

ע יקרה,
אני חושב שהנכון ביותר הוא ללכת עם מה שאת מרגישה. האינטואיציה שלך, שאומרת שסביר שהוא לא יכול לשנות התנהגות של כמה שנים בתוך כמה ימים היא כנראה נכונה. את מכירה אותו היטב, מה שאומר שהאינטואיציה שלך כנראה טובה משלי בעניינו. אולי את מדחיקה את הכאב, ואולי תהליך הסיום היה איטי מספיק וארוך מספיק כדי שהוא כן יהיה קל. יחסית לפחות.אז הוא אומר שהוא לא מתפקד שבועיים. אלא שזו לא אחריות שלך. האחריות שלך היא לדאוג לעצמך, ולא להכנע לסחיטה רגשית שמטרתה לשמור עלייך. אז דאגי לעצמך, עשי את מה שאת חושבת שמתאים לך, ואם את צריכה לקחת לעצמך שבוע של שקט כדי לחשוב, שבו לא תדברי עם אף אדם שמכיר את שניכם, עשי זאת. בסיום הזמן הזה תדעי טוב יותר אם את מתגעגעת, ואם חסר לך הקשר הזה.