הצרכים שלך הם טבעיים

שלום רב
!אני נמצאת בבעיה עם עצמי שאני לא יודעת אם יש לי בעיה נפשית שמתבטאת בזה שאני לא יודעת להיות מאושרת או שמה הבעיה היא בזוגיות או בחיים ולכן אני אפרט על מנת לדעת איך להמשיך בחיי כי כרגע אני נמצאת כאילו במערבולת ותסבוכת בחיים!אני בחורה בת 30 שכל חיי עבדתי למען עצמי לבד והגעתי להשגים מאוד גבוהים בעבודה ובחיים, לפני כשנה התחתני עם בעלי וילדתי ילד שבא יחסית בהפתעה גמורה. שנינו זוג צעיר. בני 30בעלי בא ממשפחה אמידה מאוד ואנו מסודרים ואני כרגע לא צריכה לעבוד או לדאוג לפרנסה כך שמבחינה מקצועית אני מרגישה מאוד מבוזבזת כי בעצם אני לא יכולה לעבוד כרגע התינוק עוד קטן ואני צריכה להיות אתובבית לפחות שנה.בעלי טיפוס חם ואוהב רק בשעות הערב שאנו במיטה במשך היום הוא קריר ולא מתחשב.אני עושה כמעט הכל בבית ללא עזרה ממנו בזמן שהוא יוצא להנות עם חברים - גם הוא לא עובד כרגע רק עוד חודשים יתחיל לחזור לעסק העצמאי שלו.....כך שיוצא שרוב השעות ביום אני עם הילד עם עזרה כמובן מההורים שלו שבאים ועושים המון אך הוא כל הזמן יוצא ומבלה עם חברים ועם הילד לא מקדיש כלום אפילו לא עזרה בלילה או ביום בכלום.דברתי המון ולא עזר כלום...הוא פשוט לא מתחשב ברצוני או במה שאני אומרת בשום נושא וקשה לו לקבל ביקורת בחיים....איימתי כבר לעזוב כמה פעמים ולהתגרש כי זה לא מקובל עליי אך הוא משתנה לכמה שעות וזהו.באופן כללי מבחינה חומרית לא חסר לי כלום, ולא לילד, וזה בעל שדואג להכל אך חסרה לי החמימות והביחד שאין את זה.מה עושים ואני צריכה כלים להתמודד עם השינוי ומה לעשות תכל'ס...המון תודות

דון יקרה,
זה בסדר. את נורמלית לגמרי. הצרכים שלך הם צרכים טבעיים, והם חסרים לך.האמת היא שלא ברור לי מדוע את צריכה להשאר בבית עוד שנה. נשים רבות יוצאות לעבוד בסיום חופשת הלידה, ולא ברור לי מה מונע ממך לעשות זאת. אם מדובר בכסף (שההכנסה תהיה שווה להוצאה על מטפלת/מעון), זו טעות. כי בינתיים, את מפתחת את הקריירה שלך ללא תמורה, מה שישתלם בהמשך הדרך. כי בהמשך, תרוויחי יותר בעקבות ההתקדמות שתעשי בזמן זה. כך שזו טקטיקה כדאית, גם אם בטווח הקצר העבודה שלך תכניס פחות כסף. ואם מדובר בכך שאת רוצה להיות עם הילד בשנה הזו, העובדה היא שאת לא מרוצה, ולכן, בטווח הרחוק, גם כאן יכול להיות שזו טעות. את צריכה להיות אמא מרוצה כדי להיות אמא טובה. ייתכן שזה גם יקל עליך את התסכול מאי ההשתתפות של בן זוגך בחיים המשפחתיים שלך.ובאשר לבן זוגך: זה משהו שאפשר לשנות, לפחות באופן חלקי, ובהדרגה. אבל צריך לדעת לעשות את זה. אני די משוכנע שבן זוגך לא ירצה לבוא איתך ליעוץ זוגי (ואם כן, אז קחי אותו ורוצי ליעוץ זוגי). אבל גם אם תלכי לבד ליועץ זוגי מתוך כוונה לא לטפל בבעיות ילדות שלך, אלא בהכוונה כיצד להתנהל איתו, ואיך להוליך אותו לכיוון שתרצי, תוכלי לשנות לא מעט.