הצורך להיות 'לא קלה' - מה המשמעות?

שלום
לך, אני בקשר עם בן זוגי כבר שנתיים אבל ביחד אנחנו יותר מחצי שנה ביחד..אני דורשת מהבן זוג שאני איתו במערכת יחסים המון יחס וכבוד, שזה מתבטא בלתת לי צומי כשצריך ולא צריך, אם אנחנו רבים לא להשאיר את האווירה מסריחה, שאני כועסת לבוא ולדבר איתי ולראות למה אני כועסת ומה אפשר לעשות כדי שאני לא יכעס להבא, להתקשר, לשלוח הודעות, לזרוק מחמאות, לתת מילה טובה וכמובן שיהיה אוזן קשבת כשאני צריכה לפרוק ולתת לי מקום חם. הבן זוג שלי לא עושה את זה.. אני כבר כמה פעמים דיברתי איתו על כל זה ורבנו ונפרדנו וכלום לא השתנה.. אני נותנת לו את כל מה שאני יכולה ומשתדלת את כל מה שהוא צריך, להקשיב לתת לכבד הכל! ניסינו כבר כמה פעמים לפרק את החבילה ולהמשיך כל אחד לדרכו אבל לא יכולנו, וקשה לוותר על האהבה..
אני לא יודעת מה לעשות במצב כזה, באיזה צורה לדבר, מה להגיד? כדי שזה לא יכנס מאוזן אחת ויצא מאוזן שנייה, אלא ייוסם.
מה מציעים במצב כזה?

רונית יקרה,
את מבינה שאת לא קלה לו, אבל אגיד לך יותר מזה - הצורך שלך הוא להיות לא קלה לו, כי אם הוא מחזיק איתך מעמד, סימן הוא שהוא באמת רוצה. ולקבל את המידע הזה באופן עקבי, שהוא מתמודד עם הכעסים ועם הפגיעות ועם הצורך של בצומי, הוא צורך שהוא חשוב לך. אבל התוצאה היא שלא קל לו, והסיכון הוא שמתישהו הוא עלול להתעייף מזה. על אחת כמה וכמה, כאשר את "נפרדת" ממנו, כאשר בעצם מה שאת מתכוונת לעשות זה לזעזע אותו, שיבין.אין לי הרבה מה לייעץ לך, כי ברור שיש פער בין הצרכים שלכם. יהיה לשניכם קל יותר אם תהיי פחות חרדתית בעניין הקשר שלכם, או אם הוא יהיה חרדתי יותר, ולכן קשוב יותר אליך, ופוחד יותר כך שינהל את עצמו כפי שאת רוצה, על חשבון עצמו. שני הדברים לא פשוטים לשנות. כי הרי, אם תקבלי אתכלמה שאת רוצה, הוא יפסיד את ההערכה והכבוד העצמי שלו. ואולי מאוחר יותר, גם את ההערכה והכבוד העצמי שלך.