הפרדה: האם את רותמת את העגלה לפני הסוסים?

שלום רב
אני במחשבה של לפרק את מערכת הנישואים החולה שלי!!אני בת 40 + מגיל 17 עם בעלי (התחלת החברות למעשה) נישואים בגיל 24 . יש לציין שלא היה לי חבר אחר מעולם. בעלי הראשון והיחיד. המחשבות שמטרידות אותי הן - אם אמצע בן זוג, יש לי את המחשבות כיצד מתנהגים, מה נכון לעשות ומה לא בוא נאמר שעם בעלי המצב היום (הרבה זמן כבר) שאין ביננו שום קיום יחסים. הכל היה תמיד סטנדרטי אצלנו.ואולי יש דברים שאינני מכירה, לא עשיתי אף פעם וזאת בושה, לא יודעת איך להגדיר את כל המחשבות שלי סביב הנושא של אינטימיות. יחסי מין עם גבר אחר שהוא לא בעלי.אומנם אני כבר ממש לא ילדה קטנה, מבחינתי אני בחורה זורמת, צעירה בראש כמו שאומרים, אך כל מה שקשור נושא סקס אני מה זה "מרובעת" מרגישה כמו בתולה בת 16 אודה להתייחסתותכם. בברכת שנה טובה

שנידן יקרה,
את רותמת את את העגלה לפני הסוסים. לאט לאט. קודם כל, בדקי שמה שאת רוצה זה אכן להיפרד. אם תיפרדי ממנו, ה"מרובעות" שלך, ובעצם חוסר הניסיון שלך ואולי המבוכה שלך בנושאים אלה יגיעו לפתרון באופן כזה או אחר. ראשית, כי יש גברים שישמחו "ללמד אותך" אם תסבירי להם את מצבך. מה שאומר שלא כל קשר חדש יוביל בהכרח לזוגיות ולאהבה – אבל זה ממילא המצב הנורמלי. שנית, כי יהיו גברים רבים שיעריכו זאת, וחלקם משום שיבינו שדווקא בגלל זה, איתך הם לא צריכים לדאוג. שלישית, כי אם תרגישי צורך, תוכלי ללכת לטיפול פרטני, מיני או נפשי, וללמוד להתגבר על עכבות תוך כדי התנהלות יחסים עם גברים בבחינת פרק ב'.