הפסקת להתרגש איתו

ד"ר חסון שלום
רב,אני וחבר שלי כבר 4 שנים ביחד. בזמן האחרון אחרי שהתחלנו ללמוד באותה אוניברסיטה ולגור ביחד יש תחושה של שיגרה ושיעמום.העניין הוא שהייתי עם חברה שלי בפאב לפני יומיים ועשינו ניסוי איך מתחילים עם בחורים. בכל אופן ניסיתי להתחיל עם משהו- בחור נחמד שאמר לי שאני מוצאת חן בעיניו אבל הוא לא פנוי ריגשית בגלל האקסית בכל אופן המשכנו לדבא וסתם להעביר את הזמן בשיחה.חברה שלי בינתיים נעלמה לי והבחור הציע לחכות איתי עד שתחזור (זה היה נחמד מצידו כי חבר שלו כבר עזב).דיברנו- אבל היו מבטים שלו אלי עם חיוך מקסים וביישני ועיניים מבריקות שהמסו את ליבי. הרבה זמן לא הרגשתי ככה, הלב שלי פשוט דפק מהר. לפעמים הוא חיבק אותי אבל התרחקתי, לפעמים נגע לי ביד והיה ממש מרגש. בכל אופן הערב נגמר והוא עזב לא אחרי שנתן לי נשיקה בלחי.העניין הוא שקשה לי לשכוח את מה שהרגשתי איתו- אני רואה את המבטים שלו והחיוך ומרגישה את הלב פועם.האם זה הגיוני או שהפסקתי לאהוב את הבן אדם איתו אני 4 שנים- אני יודעת שהחבר שלי הוא אוהב, מתחשב מבין, איכפתי, דואג וחכם אבל איתו אני לא מרגישה ככה.מה לעשות? אני ממש נקרעת במחשבות?תודה מראש

לד"ר חסון שלוםבהמשך לשאלתי,אם זה חשוב אז אני בת 22.5.תודה

אמנם אני רצת יותר בוגרת ממך. אני בת 29. נשואה באושר כבר 7 שנים. אם ל- 2 ילדים נהדרים. לפני כשנתיים חוויתי את אשר חווית. גם לי עברו מחשבות כמו שלך בראשי. יצא לי להכיר גבר שכל נגיעה בגופי הרטיטו את ליבי. חשבתי שלעולם לא אוכל לשכוח מגע זה. שלעולם לא אוכל לשכוח את מבטיו בעיני. שלעולם לא אוכל לשכוח את קיומו.חששתי כי לא אוכל להנות שוב מיחסי מין עם בעלי וחששתי יותר מכל שהדבר יפגע במערכת הקשרים ביני לבין בעלי.החלטתי לנתק את הקשר עם אותו הגבר. היה לי קשה בימים הראשונים. התגעגעתי אליו מאד. היה חסר לי המגע והפירפורים בלב. אך הזמן הוא התרופה הכי טובה. ואכן אני שמחה על הצעד שעשיתי וככל מקדימים קל יותר. והיום אין מאושר ממני באדם בחיי היום יום.מה שאני רוצה לומר לך יקירתי, שגם אם תנתקי את מערכת היסחים עם חברך מזה 4 שנים ותבני מערכת יחסים חדשה עם אותו הגבר בנידון או עם גבר אחר, ברור שהריגושים ופרפרי הלב והבטן יופיעו עם כל קשר חדש אך עוד 4 שנים או במועד זה או אחר יגיע שוב גבר חדש ושוב רמת הפירפורים תשגשג. נכון שאחרי זמן מה כבר אין את הרעד בגוף אך זה לא הכי חשוב בחיים. הקשר האישי והריגשי חשוב יותר.בכל מיקרה בהצלחה רבה רבה

חסויה יקרה,
ברור לך שלא הבחור בפאב הוא הבעייה, כי הוא גבר מקרי, שלא בטוח כלל שהעניין שלו בך הוא משמעותי. הבעייה היא בתחושות שלך כאשר גבר נחמד ידע לחזר אחרייך. זה לא בהכרח אומר שהפסקת לאהוב את בן זוגך הנוכחי. זה אומר שהפסקת להתרגש איתו. טבעי שההתרגשות של הידלקות ראשונית נעלמת עם הזמן, ומחליפה אותה יותר תחושה של מחוייבות עמוקה, רצון להיות ביחד, ותחושה של שיתוף – כאשר הזוגיות טובה. אבל גם לזוגות בשלב הזה של האהבה יכול לקרות שהם מתרגשים מחיזור של גבר או אשה זרים. כך שהתחושה שאת מרגישה היא טבעית, ולא צריכה להדאיג אותך.את צריכה לחשוב אם חברך יחסר לך כאשר את לא איתו, אם את רוצה לעשות איתו דברים ביחד, אם את רוצה להיות אינטימית איתו, גם אם המשיכה אינה חזקה כמו בעבר, או אם את רוצה לחוות ריגושים חדשים ועוצמתיים לפני שתחליטי להתמסד שוב.

ד"ר חסון,קראתי מה שכתבת ואני שמחה שזה טיבעי. לגבי החלק האחרון בתגובתך ציינת שאני צריכה להחליט אם אני רוצה ריגושים עוצמתיים או להישאר עם החבר.העניין הוא שאיך אפשר לדעת מה להחליט כי גם אם אני אעזוב את חבר שלי אבל אגלה שהוא האדם שטוב לי- אז אני מפסידה אותו לעד.ואם אני נשארת איתו תהיה תמיד התהיה מה היה קורה אם הכרתי בחורים אחרי.איך אפשרא להחליט נכונה, ללכת עם הלב או עם השכל- השכל אומר כאן טוב לך איתו והלב רק רוצה להתרגש ולהרגיש נפעם.תודה מראש

חסויה יקרה,
את צודקת. את צריכה להחליט, ואף פעם לא תדעי מה היתה ההחלטה הנכונה. אבל גם בזה את לא מיוחדת. כולנו עושים כל הזמן החלטות חשובות בתנאים של חוסר ודאות. כך שתחליטי מה שתחליטי, אם את רוצה להיות מאושרת בסוף הדרך, למדי להשלים עם מה שהחלטת. זה הדבר החשוב ביותר שאת צריכה ללמוד. ואני יודע שזה קשה.