הערצה לגבר מפורסם: תחושות ופרספקטיבה

שלום,
אני בת 40, נשואה והכל תקין בזוגיות. לאחרונה שמתי לב שאני מתעסקת במחשבות על שחקן עולמי מפורסם וידוע וזה גורם לי כל הזמן לחשוב רק עליו, לראות סרטים שלו ולפנטז.
זה שלי עם עצמי ואפילו ההשפעה של זה עושה טוב ליחסים והתשוקה לבעלי.
אבל לפעמים אני מרגישה אשמה או קצת אובססיבית, כי אין יום בלי מחשבות על "ההוא", מהרגע שאני מתעוררת, לאורך היום ועד שנרדמת. אני מרגישה שהוא ממש מלווה אותי בחיי.
חייבת לציין שאין לי שום מחשבה על יצירת קשר עם אותו אחד, זו רק הערצה מטורפת שבזמן האחרון נראה לי שיצאה קצת מכלל שליטה, למרות ההשפעה החיובית על הנישואים. זה נראה לי לא תקין.
היו ימים שניסיתי להפסיק לראות סרטים וראיונות שלו, ובמקביל שמתי לב שהפכתי להיות יותר אדישה לבעלי... אז מה זה אומר, שהרצון לקרבה לבעלי תלוי בסרטונים שאני רואה על מישהו אחר?
אני מבולבלת ורוצה להיפטר מההרגל הזה, להעריץ בנחת ולא בכזאת אובססיה.
האם המצב תקין? הפיך?
מה לעשות?

ליה יקרה,
אני מפנה אותך לשאלה שהופנתה אלי, לפני למעלה משנה, על העניין הזה של הערצה לגבר מפורסם. אולי יעניין אותך לקרוא את זה דווקא כי הפונה אלי הרבה יותר צעירה ממך. אולי דווקא זה יעזור לך לשים בפרופורציות נכונות את התחושות שלך. את הקישור לשירשור של השאלה תמצאי כאן:https://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3912378בצד זה – אני חושב שאת מבינה שמה שאת מרגישה כבר לא תקין. כלומר, הערצה למישהו אחר, מפורסם בדרך כלל, שאין לה אפשרות מימוש – היא סוג של פנטזיה שהיא, איך לומר? – די טבעית. ואני אומר די טבעית, כי את לא לבד. היא די נפוצה. יש אנשים שטבעי להעריץ אותם כי הם מודל למשהו, בין אם זה מודל ליופי, בין אם זה מודל לחוכמה, בין אם זה מודל ליכולות מסויימות, ובין אם זה מודל להצלחה, וטבעי לחשוב שהיית רוצה "כזה" בשבילך. זה טבעי לחשוב כך ממש כשם שטבעי לפחד מגובה, כי כאשר אנחנו נמצאים בגובה, יש סיכון יותר גדול של נפילה.פחד הוא טבעי כי הוא מלמד אותנו ממה להיזהר. הערצה למשהו טוב היא טבעית וטובה, כי היא מכוונת אותנו למה שכדאי לנו לרצות. אבל, וכאן מגיע האבל הגדול – כאשר הפחד גולש מעבר לרציונלי, והוא מעלה חרדה מסיכון באופן שמפריע לנו לתפקד, זה כבר הופך להפרעה. כאשר שאיפה למשהו טוב הופכת להיות אובססיבית, ומזיקה יותר ממה שהיא מועילה, הרי היא מפריעה לנו לתפקד כראוי. לכן, בשלב מסויים היא כבר הופכת לסוג של הפרעה, שיש לטפל בה. ונראה לי שזה המצב שאת מתארת. ההערצה הזו הפכה להיות אובססיבית מדי, ומפריעה לך בקשר שלך עם אישך. ראי אם את יכולה להפסיק עם זה בעצמך, ואם לא – חשבי גם על טיפול.הפנטזיה עצמה אינה מזיקה, ולפעמים אפילו מוסיפה איזה שהוא פלפל או טעם לחיים. ובתנאי שאת משאירה אותה במקום שייאה לה, מבלי שתפריע לך בחיים. ואם כן – לחפש כל דרך להפסיק אותה, לבד, אם את יכולה, או בעזרת טיפול.