העסק שלך פוגע בך?

שלום רב,
אני בת 29, נשואה למעלה משנה ובעלת עסק מהבית בערך מאותה תקופה. וזו בדיוק הבעיה - בעוד העסק בשלבי צמיחה (יחד איתי), אני מרגישה שהבדידות של לעבוד לבד מהבית מעיקה. יש לי חברה אחת טובה, שהתחילה לעבוד ולכן לא מאוד פנויה ועוד שתי חברות שהקשרים איתן בעיקר טלפוניים. בעלי מגיע מהעבודה עייף וטרוד, אי אפשר לתפוס אותו לשיחה במהלך היום ובערב לוקח לו זמן עד שהוא מתפנה ואז אני נרדמת בד"כ. בקיצור, אני מרגישה שאין לי עם מי לחלוק את יומי ואני מאוד בודדה. כל מיני קורסים הם נושא בעייתי, כי יש לי עומסים משתנים בעבודה, ולא תמיד יש לי פנאי לזה. מה עושים?

Ybיקרה,
הכנסת את עצמך למלכוד. לא כתבת אם יש לכם ילד או לא, אבל קחי בחשבון שברגע שיהיה, המלכוד שבו תהיי יהיה גדול עוד יותר, כי תהיי עוד יותר לבד ועם הרבה יותר לחץ. אני מבין שבחרת לך את העיסוק שלך לפי מה שאת יודעת ואוהבת לעשות, או לפי התועלת הכלכלית שתגיעי אליה בעסק שלך, אבל המחיר הוא כבד. לפי מה שאת מתארת, את לא בנויה לעבוד שעות ארוכות מהבית.אם את רוצה לשמור על הבריאות הנפשית שלך, ואולי גם על הזוגיות שלך, תצטרכי, ככל הנראה, לעשות צעדים דרסטיים, ולהחליט על מה את מוותרת – או על מספר שעות העבודה, כדי שתמצאי לך גם פנאי לעשות דברים אחרים (אבל שוב, ברגע שיהיה לך ילד, יכול להיות ששוב תהיי כלואה בבית, כי אולי לא יהיה לך פנאי לאותם דברים), או לחפש לך עיסוק אחר.עם כל הכאב הכרוך בויתור על חלום (העסק שלך),yb, עושה רושם שמימוש החלום פוגע בך יותר מאשר מסייע לך. חשבי על זה היטב, ואולי תתחיל לחפש חלום אחר.

העניין הוא שאני מוצאת הרבה מאוד תועלות בעסק, ודווקא מאוד טוב לי מקצועית לעבוד עצמאית, גם מבחינה כלכלית, וגם מהבחינה שאני אכן עובדת מאוד יעיל, עם הרבה פחות התעסקויות בפוליטיקות משרדיות וסביבות עבודה הרסניות, שאופייניות למקצוע שלי (בשני המשרדים שעבדתי בהם בתחום, היתה סביבת עבודה מאוד הרסנית - באחת, עובדת אחת השפילה וקיללה אותי ובשניה הבוסיות צרחו ואיימו כל יומיים בפיטורין על העובדות, והיה מעין יום עסאל יום בסאל, כל שניה קראו ל"ישיבה" שבמהלכה חצי מהזמן בוזבז בטלפונים שלהן, כיוון שהן לא היו מרוכזות ויכלו להגיד לי את מה שהן צריכות במשפט אחד ולא לקרוא לי ל"ישיבות" - דרך עבודה שהייתה להן עבור כל העובדות ולא רק אצלי). ומה ששמעתי זה שבמשרדים רבים, בגלל אופי העבודה הלחוץ, זה כך. מה שאומר שאני לא אשפר את מצבי אם אצא החוצה. כמו כן, אני רוצה גם ללדת בשנה וחצי הקרובות, וזה בעייתי בתחום שלי, עם שעות עבודה כמו בהייטק. כך שלצאת לדרך עצמאית היתה דרך נכונה בשבילי, ואני רוצה לבנות את עצמי כדי לקבל עוד עובדות. אבל הבדידות שבדרך היא נוראית. מה עושים?

Ybיקרה,
עשית בחירה מודעת משום שהנסיון הקודם שלך בעבודה אחרת היה מאד לא מוצלח. אלא שגם לעבודה הנוכחית שלך יש חסרונות גדולים. העמדתי בפנייך קודם כל את האפשרות לשנות, ואת צריכה שתמיד האפשרות הזו תעמוד לנגד עינייך, אם יהיה לך מאד רע. אבל מאחר שהחלטת ללכת בדרך הנוכחית, את מחוייבת לשאת במחיר.כל מה שנשאר לך הוא לחפש דרכים (ואני יודע שחיפשת) להקל. אולי גם על-ידי הקטנת הלחץ והשעות. אם את לא מחזיקה מעמד מבחינה נפשית, אל תראי בזה כישלון. את צריכה גם לחיות, ובשל המחיר אולי עדיף לקדם את העסק שלך בקצב הקטן בשלושים אחוז מהתכנון המקורי שלך. נסי להסיר פחדים שמניעים אותך להשגיות יתר, על-ידי כך שתשאלי את עצמך מה הדבר הרע ביותר שעלול לקרות לך אם זה מה שתעשי? שקלי את זה כנגד המחיר הממשי שאת חווה היום, ופעלי בהתאם.כל זה מניח לפנייך שלוש אפשרויות, לא שתיים: עבודה אחרת, עבודה נוכחית בהקף מלא, ועבודה נוכחית בהקף חלקי. עכשיו את צריכה לעשות החלטה שהיאנכונה לך, לא כזו שהיא נכונה לעסק.

שלום
לך,כל כך הזדהיתי איתך והרגשתי צורך לומר לך זאת. גם לי עסק מהבית, גם אני בת 29 וגם לי בעל עסוק וטרוד... ההבדל היחיד שאני לצערי לא עובדת הרבה שעות (עסק מתחיל...) ולכן יש לי הרבה זמן להרגיש בודדה וגם מה שאין לי עודף כסף כדי לממן קורסים... לצערי אין לי פתרון. רק הבנה . ואולי גם זה משהו בימינו.שתהיה שנה עם הרבה "יש" וביחדנס...אני