העלבה מעבר להיסטוריה: מה לעשות?

שלום
בן 40 בשבוע שעבר גיליתי יומן שכנראה אשתי נהגה לכתוב בו דברים אישים, לא היתי מעיז להציץ בו אבל איך שהוא שמה של ביתי הגדולה היה רשום על הכריכה, בדף הראשון שקראתי היא כותבת שהיא שכבה עם הקודם שלה כמה פעמים בזמן שהיו יחד. אני גדול ממנה בחמש שנים וכל הסיפור היה קצת לפני שהיא היתגיסה, כמובן שלא העזתי להמשיך לקרוא, מה שקראתי הספיק לי להבין עד ככמה אני פגוע . כבר יותר משבוע שאני לא יכול שלא לחשוב על זה.אני חושב שאילו ידעתי את כל זה בזמנו לא היתי רוצה לחזק ולהעמיק איתה את הקשר. אחרי הכל יכולנו ללכת כל אחד לדרכו.השאלה שלי האם אני צריך להעלות עכשיו את הנושה גם כשהדברים סה"כ רשומים ביומן פרטי שלה

נעלב יקר,
אתה מדבר על משהו שהיה לפני 17 שנה, ואולי יותר. מאז, הרווחת 17 שנים טובות של זוגיות טובה עם אשתך, שאולי היית מפסיד לו היית נעלב אז. עושה רושם שהרווחת דווקא מכך שלא ידעת.אתה נפגע עכשיו כי אתה מרגיש שרימו אותך בעבר. וזה כנראה נכון, אבל מן הסתם היא למדה להכיר אותך ולאהוב אותך, ולקח לה זמן, בתחילת הקשר, להיות סגורה על ההחלטה הזו שלה - שנעשתה בתחילת הקשר ביניכם כשהיתה ילדה בת 18. האם אתה מחפש תרוץ לצאת מזוגיות לא מוצלחת? כי אחרת, למה לדפוק זוגיות מוצלחת בגלל ענייני אגו שעם קצת רצון טוב אפשר להחיל עליהם את כלל ההתיישנות?

ד"ר אורן חסון שלום רב ותודה על התגובה, רוב הדברים שהעלתה אכן נכונים אך איני מדבר על אגו ואין לי שום רצון להיפרד מאשתי ההפך אני חושב שבזמן האחרון אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי אותה מעולם. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהיא בגדה בי אז.גם אני הייתי בן 18 ולא שכבתי עם אחרות בטח לא אחרי שישה חודשים של חברות ,בכל אופן פניתי אלך משום שאני לא מצליח להחליט אם לדבר איתה על זה או לא, בסוף היא תרגיש שמשהו מפריע לי ושזה אולי היא, יש דברים שאפשר לבלוע, לסלוח ולא לשמור טינה אך כללי ההתיישנות אינם חלים עליהם. מהניסיון שלך אם העניין יעלה זה יכול לקלקל או ששנינו נוכל לעבור את זה, אחד לשפוך את הלב והשנייה אולי להצטער. ממה שא ני מבין ממך אני עושה עניין גדול מידי.מחכה לשמוע ממך

נעלב יקר,
בודאי שזה עניין של אגו. ברגע שהגדרת את עצמך "נעלב", הגדרת אגו פגוע.אתה יכול לדבר איתה, אבל אני חושש שכאשר אתה פגוע, תפגע גם בחזרה. כדי להתנקם? כדי שהיא תדע שאתה לא פראייר כמו שאולי עכשיו נדמה לך שהיא חשבה כל הזמן הזה? - יש כאן המון ענייני אגו. לולא כן, היית יכול לומר לה שגילית את שהיה בתחילת הקשר שלכם, לפני 17 שנה, שזה פגע בך, אבל גם שאתה מאד אוהב אותה, שאתה יודע שהיחסים ביניכם נהדרים, ושאתה זקוק לזמן החלמה. או, ועם עוד פחות אגו, אפילו לא לומר כלום, ולהבין בעצמך שהיא כבר לא יכולה לעשות כלום עם הנתון הזה פרט ללבכות מולך, לבקש את סליחתך, להסביר לך שזה היה כל כך מזמן ושהיא כבר כל כך לא אותה ילדה שהיתה אז, ושלא הכירה אותך מספיק כדי להתאהב מיד עד כלות. אבל כל אלה הם דברים שאתה אמור כבר לדעת לבד. אם חשוב לך הבכי שלה כקטרזיס שלך, שאתה יודע מראש שהבכי הזה יהיה משמעותי ומתוסכל יותר ככל שאתה תהיה קשה יותר בתוכחה שלך ובעלבון שלך, לפחות אל תגיד שזה לא עניין של אגו.ואם אתה מבין מתוך זה שאולי הדבר הנכון ביותר הוא להכיל את זה, כי אתה אוהב אותה ודואג לה, וכי אתה לא רוצה לפגוע בה, וכי אתה לא רוצה להעכיר את היחסים הטובים שיש לכם גם דרך עכירות בצד שלה (כי אתה פגוע, ואתה רוצה לשקם את הפגיעה על חשבונה), ושקשה לך - אולי כדאי שתלך לטיפול פרטני קצר מועד - לכמה פגישות של יעוץ אישי, שיעזור לך להכיל ולהקל על עצמך. כי חבל שתקלקל מערכת יחסים שהיא באמת טובה. לפעמים לא צריך הרבה כדי לקלקל. ואולי אפילו תרגיש טוב אחר-כך, כי תדע שאתה אדם טוב יותר ונדיב יותר רגשית(!) כלפי אשתך משהיית קודם. ואם תתעקש להעלות זאת בינך לבינה, אולי כדאי שתעלה זאת לדיון בפגישות, כדי לדעת איך לעשות זאת נכון, ואולי במסגרת של יעוץ שיורחב לזוגי, וייעשה באופן יותר מבוקר. ואולי עם סיכוי לבנות במקום להרוס. עושה רושם שזה מה שאתה רוצה שיקרה, ולכן אתה לא מעלה זאת כשאתה חם על הנושא, אלא מתלבט כאן, איתי. כי אתה לא רוצה להזיק. האם הזמן מחליש את הדחף לומר? - אם כן, אז אולי תוכל באמת להניח לזה.

ד"ר חסון שלום
רב ובאמת תודה רבה על שהקדשתה לי מזמנך,אני חושב שהבנתי על מה אתה מדבר, אני אנסה לתת לזמן לעשות את שלו,לא ניראה לי שאני אפנה לייעוץ או עזרה אבל לחכות אני בהחלט מתכוון,בכול אופן שוב תודה רבה על האוזן הקשבת, טוב לדעת שאתם נמצאים, ממש לא יכולתי לשתף אף אחד מהקרובים אליי ואני שמח שפניתי אלך.בכבוד רב שי