העברת אחריות ורגשי אשם

בוקר טוב לצוותחברתי בת 30 נקלעה לבעיה קשה עם בן הזוג, כבר כמה חודשים היא לא רוצה אותו ומסבירה לו בכל דרך אפשרית ומבקשתשיעזוב אותהוהוא לא מוכן לשמוע על כך, ומכתיב לה שהם ביחד ואם לא הוא מאיים כל הזמן להתאבד, מהפחד שיעשה משהו לעצמו היא נשארת, וכל פעם שהיא מבקשת שילך הוא מטריד אותה בהודעות וטלפונים אין סופיים לא הולך לעבודה, שותה, לא אוכל ומאיים שימות אם לא תחזור.... והיא נבהלת ושוב מרגיעה את המצב, היחסים בניהם מזמן כבר לא כמו זוג רגיל הוא קנאי אובססיבי והיא נשארת כי היא מפחדתמה עושים? האם יש בעל מקצוע שיכול לעזור?

שתגיש תלונה במשטרה על הטרדה. אין דרך אחרת. את לא מאמינה באמת ששיחת לב אל לב איתו תשנה את התנהגותו , נכון? ומה מענה פסיכולוגי יועיל למצב שלה? תלונה על הטרדה לפני שהעניינים יאבדו שליטה לגמרי..

ענבל יקרה,
את רק מתווכת בעניין הזה, ולכן אני לא בטוח אם את מייצגת את כל המניעים שלה, ואם באמת גם מבינה את כל המניעים שלה. אבל בהנחה שייצגת אותה נאמנה:היא לא צריכה לקחת אחריות עליו. אבל גם לא קל להתנער מהאחריות. אם היא רוצה להיפרד, היא צריכה להעביר אחריות לאנשים אחרים: לומר לבני משפחתו (אח/אחות/הורים) שהוא מאיים באבדן חייו, ושישמרו עליו (למרות שיתכן שהם ינסו להתנער מהאחריות ולהעביר זאת אליה שוב), לדבר עם חברים וחבורת שלו, שיסייעו לו בתקופה הקריטית, ולדבר עםער"ןכדי לברר אם ואיך הוא יכול לקבל סיוע מיידי, כשצריך (ולהשאיר לו מספר טלפון), או איך היא יכולה לקבל סיוע מיידי, כשהיא מזהה סכנה, או כשהיא מרגישה עומס רגשי כבד מדי.לגבי הפעלת משטרה: אני מניח שהפחד שלה הוא לא פחד לחייה, כי אם לחייו. ולכן משטרה פחות רלוונטית. סיוע נפשי כן. הטרדות, זה אכן עניין למשטרה, אבל נדמה לי שההטרדה העיקרית שלה והפחד העיקרי שלה הוא החשש לחייו. עזרי לה ללמוד להעביר אחריות לאנשים אחרים, כשהיא עוזבת אותו. אחרת היא תישאר קורבן של רגשי האשם שלה.