הסתרת זוגיות מהמשפחה: מתי זה נכון?

שלום,
אני בת 21 וחבר שלי בן 22. אנחנו יוצאים כבר שנתיים.הקשר שלנו מורכב מעליות וירידות יש לנו הרבה אי הבנות שמובילות לכעסים ורייבים אך אנחנו נורא אוהבים אחד את השני.יש משהו שנורא מפריע לי.כל השנתיים האלה לא הכרתי את המשפחה שלו.הוא בא מבית מאוד פרמיטיבי ומסורתי והוא טוען שאמא שלו אישה נורא קשה והיא רוצה בשבילו משהי מהעדה שלהם ולא תקל אותי ואם אני רוצה לבוא אז לקחת חשבון שהיא תעשה לי פרצופים.אבא שלי גם לא מכיר אותו כי הוא גם פרימיטיבי אבל הוא יודע שיש לי חבר ושאני אתו תמיד והוא לא מתנגד ומקבל את זה בפתיחות אם כי זורק לי הערות לפעמים שהוא לא מתאים לי..אמא שלי ראתה אותו כמה פעמים והיא הכי פתוחה אבל היא אמרה שהוא לא בשבילי..כי היא זאת שראתה אותי בוכה בריבים שלנו וכו'...יש לציין שאני נורא אוהבת אותו הוא החבר הכי טוב שלי והוא גם עם עבודה..עם השכלה אבל לא מעט פעמים אני מוצאת את עצמי חושבת אם אנ רוצה את זה.אני רוצה לבוא למשפה פתוחה שתקבל אותי איך שאני ואני באמת בחורה טובה זה לא שאני מישהי מהרחוב..בהתחלה לחצתי עלו להכיר אותה והוא אמר שהוא לא מדבר איתה(זה באמת נכון) ובגלל זה הוא לא יכול להכיר לי אותה..יש לציין שהכרתי את כל האחים שלו וגיסות שלו והם אמרו לאמא שלו שאני ילדה טובה יפה חכמה וכו'..בקיצור היא שמעה עלי רק טובות.אני כבר לא לוחצת עליו להכיר אותה כל השנתיים האלה כי אני לא יודעת אם אני באמת רוצה את זה אם הוא באמת העתיד שלי אם אני רוצה להכניס את עצמי למשפחה כזאת אם אני אהיה מוכנה להתמודד עם הפרצופים וההעערות שלה.הוא אמר שברגע שהיחסים בנינו ישתפרו ונחליט התחתן אז אני יכיר אותה ולא תהיה להם ברירה לקבל אותי. אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מתביישת לספר את זה לאנשים כי זה ממש מוזר.כל השנתיים האלה הוא הכניס אותי הביתה שלו דרך המרפסת...יש לו מרפסת לחדר שלו בקומת קרקע...זה נשמע מוזר וזה באמת ככה אבל כבר התרגלתי...קשה תעזרו לי אני נואשת כברררר...!!!!נ.ב- אני קוראת פה המון ואני רוצה לשבח אותכם על המענה המהיר והיחס החם תודה רבה זה לא מובן מאליו...ממתינה לתשובה.

אורית יקרה,
ממכתבך, הבנתי שחבר שלך "מסתיר" אותך מאמא שלו, ושאת "מסתירה" אותו מאבא שלך. לפעמים זה קורה, וזה אולי אפילו נכון לעשות, כאשר אתם יודעים שהמשפחה עלולה לקלקל קשר, שאתם לא בטוחים שהוא חזק מספיק. והוא יכול להיות לא מספיק חזק, לא בגלל שאתם לא אוהבים זה את זו, אלא משום שאתם מושפעים על-ידי המשפחה שלכם בקלות, ושלחץ עלול לערער את היחסים. האם זה המצב אצלכם?אולי כשתלמדו לריב פחות על עניינים שאינם נוגעים לענייני המשפחה, תהיו חזקים יותר ומגובשים יותר, ואז גם תפחדו פחות. אני חושב שאולי כדאי להתחיל שמה.