הסכם ממון וטיפול זוגי: מה עומד מאחורי התסכול?

שלום.
בן זוגי ואני מרוחקים מאוד. יש בינינו ניכור ממש חזק בשבועות האחרונים. לבן זוג שלי יש הרבה כסף ואני מגיעה בלי כלום כמעט. חשוב לי להגיד ששנינו צעירים בני 28. לא גרושים אלא מדובר בנישואים ראשונים. אני איתו 3 שנים ואת כל הכסף הרוויח לפני שנה בלבד כך שלא התחלתי לצאת איתו בגלל כסף , אלא אהבה בלבד. עכשיו אנחנו לפני חתונה בעוד חודשיים והוא דורש שנחתום על הסכם ממון, ובהסכם הזה אין כמעו כלום שמגן עליי.
ואני עסוקה עם חוזים מול עורכי דין, ממש מנסה לא לפספס אף סעיף שיוכל להגן עליי, אני רק בתוך זה. והוא? רגוע לחלוטין בקשר לזה מן הסתם כי הוא מוגן. אני מפחדת, והייתי מעדיפה שלא היה לו את הכסף הזה, ששנינו היינו חיים את חיינו בצורה שוויונית, בונים לאט לאט. הייתי רוצה בית, אבל אם גם ככה הוא לא שלי, לא אכפת לי גם שלא אחיה בבית שלנו בכלל, כי גם כך הבית יהיה כתוב על שמו בלבד. וגם, מפחדת שאם נתגרש עוד עשר שנים אצא לדירה שכורה בלי כלום. ושיהיה לי מזל אם הילדים ישארו בהחזקתי. רק מפחדת לבטחון שלי. מרגישה כעס כלפיו, אכזבה ותחושה שהוא לא רוצה לתת לי רוגע נפשי. ההסכם ממש כמעט ולא בא לקראתי, אין על מה לדבר בלשנות משהו בהסכם כיוון שבן זוגי פשוט לא מוכן. היה מוכן לכמה סעיפים בודדים אבל בשורה התחתונה גם אם יעברו עוד 20 שנה ונתגרש, אצא בלי כלום. 
כל חיי אחיה בבית שאינו שלי באמת. אם הוא יעזוב אותי, גם אז אשאר חסרת כל. 
אני מרגישה כעס. אנחנו בכלל לא מתקשרים, מדברים רק פוליטיקלי קורקט, שיחות שטחיות כאלה, אפילו החיבוק לא מרגיש לי מנחם וקרוב. כשיש ויכוח זה אף פעם לא נפתר, אלא מגיע לפיצוץ , אז כבר לא רוצה להעלות דברים שמפריעים לי.
איפה האוזן הקשבת שהיתה בינינו? הכל נעלם. אם תציע שנשב ונדבר, תדע שהשיחות בינינו לא מגיעות רחוק ומיד תוקף אותי, אומר שאני לא סומכת עליו. ואם תציע גישור, אני כבר אומרת שאופי ההסכם לא הולך להשתנות. אנחנו התחלנו ללכת לטיפול זוגי אבל כלום לא חודר. 
גם ככה אני ברקע עם הפרעת חרדה, גם ככה הבטחון העצמי שלי נמוך וגם ככה יש לי חרדת נטישה. אבל ההסכם הזה גורם לי להרגיש שאני בסכנה.

תיקון: תחושה של חוסר אמפתיה ורגישות .
ויש לי עוד שאלה.
אמרתי לבן זוג שלי שאני מרגישה ריחוק והוא אומר לי שזה בראש שלי ורוצה שאסביר לו למה.
ואני לא מצליחה להבין למה אני מרגישה כל כך הרבה תסכול ולא מצליחה להסביר חומה לשנות.

שני יקרה,
מבלי לומר דבר, לרגע, על התסכול שלך, אנסה לשים דברים לרגע בפרופורציה. אני לא יודע מהי מהות ההסכם ביניכם, אבל לכאורה לפחות, לולא היה מצליח להרוויח את הכסף שלו בשנה הזו, את היית נמצאת במצב שהוא זהה למצב שבו את היום אם תחתמי על ההסכם. אני חושב. אלא אם ההסכם הוא דרקוני עוד יותר ומונע ממך חלוקה שוויונית של רווחים עתידיים בזמן המשותף שלכם. כך שיכול להיות שמה שהכי מפריע לך הוא שני דברים עקריים: האחד הוא השיויון ביניכם שהופר. אחרי הכל, עד עכשיו הייתם לכאורה "שווים", ועכשיו, כשהוא שווה יותר, לכאורה, יש לו גם יותר כוח בזוגיות ויותר יכולת השפעה. או לפחות מכך אולי את חוששת, כי אולי הוא גם מפגין את זה כלפי חוץ. והדבר השני הוא שאת לא רואה אצלו את הרצון לחלוק איתך את כל מה שיש לו ללא תנאים. מבחינתך, ואני מבין זאת, האהבה שלו הפכה להיות אהבה מותנית, ולא אהבה ללא תנאי. זה מפחיד. זה מרגיש לא טוב. שני הגורמים האלה גם יחד, גורמים לך להרגיש בסיכון גם אם כלכלית את באותו מצב כפי שהיית לו לא היה מרוויח את הכסף הזה בשנה האחרונה.אתם בטיפול זוגי, וזה הדבר הנכון. אבל שימי לב שהצורך הוא בעיקר לשקם את האמון ההדדי ביניכם. האיזון ביניכם נפגע, ולכן אתם צריכים להתאזן מחדש. את כל זה אתם צריכים לפתוח ולדבר עליו בטיפול.ואם הגעת אליתוך כדי הטיפול, זה אומר לי שאת לא לגמרי סומכת על עצמך שתצליחי להבהיר את הדברים ולחדד אותם נכון בטיפול. אולי מה שכתבתי יעזור לך.