הסכם זוגי: מתנות גדולות וקושי במחויבות

שלום רב,
אני רווקה בשנות השלושים המאוחרות, בזוגיות כבר למעלה משנה וחצי עם בן זוג שלו זהו פרק ב' עם שני ילדים. פרק א' שלו נגמר בעקבות עזיבתו וכבר כארבע שנים מתנהל שם מאבק מהמלוכלכים ביותר, דבר שבאופן טבעי צילק אותו.לפני כחודשיים הוא הציע לי נישואין, והיינו אמורים להתחתן בעוד 3 שבועות. חשוב לציין שבגלל הטראומות שלו הסכמתי לא להנשא בטקס דתי, ולמעשה גם לא בטקס אזרחי, אלא בטקס סמלי, ובמקביל עבדנו על בניית הסכם ממון (טרם נחתם).כמה שבועות לאחר הצעת הנישואין גיליתי כי בגד בי. הפרשייה כללה מספר שבועות של שיחות סקס בצ'ט, מפגש מיני חלקי אחד ומפגש מיני נוסף בביתינו, כשהייתי בחו"ל. אז טוען כי נבהל וניתק עמה מגע. הוא טוען שרצה לספר לי, אולם בפועל לא סיפר עד שגיליתי (מצאתי עטיפת קונדום בתוך הספה). כל סיפור הבגידה היה כחודש-חודשיים לפני הצעת הנישואין.מאז אנחנו מנסים לשקם את הזוגיות שלנו. שנינו מאמינים כי זו אהבת חיינו. הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי, אנחנו נמצאים בטיפול זוגי. דחינו את החתונה למועד לא ידוע. ואני מנסה לבנות את האמון מחדש.כחלק מבניית האמון מחדש ביקשתי להכניס להסכם שלנו סעיף על בגידה, שאומר שבמקרה של פרידה על רקע בגידה, הבוגד מוותר על חלקו מתנות גדולות שהתקבלו במהלך התקופה המשותפת מהצד של הנבגד. בכוונה הצעתי משהו סימטרי. בכוונה הצעתי משהו שלא ימיט עליו מפולת כלכלית. אפילו הצעתי לחתום את זה בנפרד שלא בהסכם. כרגע הוא מסרב. האם זהו נורה אדומה מבחינתי?באופן מפתיע הוא מוכן לחתום על ויתור כולל על חלקו במתנות גדולות,ובפרט שלא להכניס סעיף של בגידה בהסכם.אני שבורה. אני לא רואה איך אני יכולה להשאר איתו ללא הסעיף הזה, ולא רואה איך אני קמה והולכת מאהבת חיי. אני רואה שהוא מצטער על מה שעשה וכואב את זה. אבל לא מוכן להתחייבות שכזו.

פגועה יקרה,
אני תוהה אם בין השורות אני קורא גם שאת נותנת לו "מתנות גדולות". לולא היית עושה זאת וחושבת להמשיך לעשות זאת, הרי לא היתה לו בעיה להסכים לסעיף הזה. לגבר שלך יש קושי ביצירת מחוייבות, ולא משנה מה מקורו. הקושי שם. גם אופן ההסכם הזוגי הרשמי שעשיתם ביניכם וגם הבגידה שלו כשאתם למעלה משנה בקשר מעידים על כך.אני מבין שמצד אחד את רוצה לזרז את התהליכים, כי לשעון הביולוגי שלך יש משמעות, ומצד שני, את רוצה לוודא שזו תהיה זוגיות נכונה, וזה לוקח זמן - גם לשקם אמון וגם ליצור אולי אפילו את מה שלא היה קודם. זו בעיה.אולי כדאי להעלות את עניין ההסכם הזה בטיפול הזוגי. ואולי אפילו בשיחה נפרדת עם היועץ הזוגי שלכם. אבל לא לקבל את דברי היועץ כהנחייה, אלא כחלק מתהליך החשיבה שלך. את ההחלטות את צריכה לעשות, ולא היועץ. ואם היועץ הזוגי שלכם טוב מספיק, הוא יותר יבדוק איתך את ההשפעות השונות של הסכם כזה, ובכלל זה המאבק עם בן זוגך על החתימה עליו. ואם הוא מספיק טוב, כפי שהוא אמור להיות, הוא לא ייקח אי נכונות שלך להצעה שלו באופן אישי, אלא יכבד את מקומך ואת החלטותייך, באופן שלא ישפיע על המשך הטיפול.