הכרת בן זוג: מחשבות והשפעתן

שלום רב,
אני בשנות ה-40 לחיי גרושה ומחפשת זוגיות לפרק ב'. אציין כי היו לי מערכות יחסים ארוכות ומזה כשנה וחצי אני לבד מבחירה כי לא מצאתי גבר שלדעתי מתאים לי. לאחרונה פגשתי אדם נחמד ויצאנו לפגישה. מדובר בגבר גם בשנות ה=40 לחייו מבוסס, אבא לשני ילדים קטנים במשמורת משותפתץ. הוא הציע שנפגש בבית קפה וכך היה. פגשתי אדם נעים הליכות אולם התאכזבתי מהסיבה כי לא היה אדיב כלפיי בגישה הראשונה. אציין כי אני כלל לא טיפוס נצלן ובכל זאת לא יצא לי להתקל בתופעה כזאת. הוא הזמין כוס מיץ תפוזים ואני כוס תה. הוא לא שאל ולא הציע דבר נוסף. ישבנו 3 שעות והיה נחמד ותהיתי אם יציע לי לשתות משהו נוסף, לא כך היה. הגיע חשבון של כ-30 ש"ח. הוא שילם והלכנו. בתום הפגישה אמר שמצאתי חן בעיניו ושהיה שמח לפגוש אותי שוב. אציין כי באותו רגע רק אמרתי תודה ורציתי ללכת. הוא חשב שאני לא מעוניינת לפגוש אותו יותר ושאל אם כך הם פני הדברים. אמרתי שלא ושאמרתי תודה בשל הנימוס. יום למחרת הוא לא יצר קשר ואציין שמעט רווח לי. אולם אחרי יומים הוא יצר קשר והמשיך מאותה נקודה. לשאלתי מדוע לא יצר קשר אמר שהוא מעדיף לא להיות "דביק". בכל מקרה המשכנו לדבר והוא הציעל הפגש יום למחרת לסרט. אמרתי שאשמח להצטרף אליו. יום למחרת הוא יצר קשר ושאל אם מתאים לי סרט או בית קפה אמרתי שלא משנה לי וביקש שאבדוק סרטים.... אציין שהוא לא עסוק במיוחד והיה בבית. חשבתי לעצמי שאם הוא הציע אז שיחפש ולא "יפיל" את זה עליי.. (אציין שבאופן כללי שאני מציעה משהו אני לוקחת על עצמי את האחריות ליישם) אמרתי לו שאני בעבודה ושאני עסוקה. והוא בדק. בערב שוב דיברנו והיה נראה כי לא ממש הוא התכון ללכת לסרט והעדיף פאב. אציין כי יש לו רכב מהעבודה אז הוא מציע לאסוף אותי. הגענו לפאב ושוב קיבלנו תפריט. הוא ידע שהוא רוצה בירה. רק בירה. וגם אני הזמנתי בירה. הוא לא הציע לי כלום מעבר לזה. בפאב שמו נשנוש מלוח עם הבירה וזה לא מצא חן בעיניו הוא ביקש מהמלצרית שיחליפו במשהו אחר והיא אמרה שאין. כמובן שבתפריט יש נשונים והוא יכל להזמין לעצמו אבל לא עשה זאת. שוב הרגשתי מאוכזבת. מצד אחד הוא מאד מעונין ומצד שני התחושה שהוא קצמן מאד והחלטתי שאני לא משלמת על הבירה (אצין שבמצב אחר הייתי מציעה לשלם). הגיע חשבון בסך של 60 ש"ח והרגשתי שהוא מצפה שאשלם. אבל לא. אציין כי הוא אדם נחמד ונעים אבל הסגנון לא מוצא חן בעיניי. אנחנו בשנות ה-40 לחיינו, אנשים משכילים , עובדים לפרנסתנו ואני חוזשבת שחיזור זה חלק מהתהליך. אין לי כוונת לנצל אף אחד אבל לפחות בשביל הנימוס הייתי מצפה שיציע או שישקיע מעט. זה גורם לי לוותר על הקשר למרות שיש פוטנציאל. אשמח לשמוע את דעתך והאם בשלב כזה בקשר(אחרי שתי פגישות) כדאי לי לפתוח את זה כנושא לשיחה.תודה,דנה

דנה יקרה,
כתבת שהוא לא היה אדיב כלפיך, במהלך הפגישה של 3 שעות ביניכם, שהיתה פגישה נחמדה לתאורך. ובעצם, התכוונת שהוא לא היה נדיב כלפיך. זה לא אותו הדבר. הוא היה הרי נעים הליכות, כך שהוא כן היה אדיב. ובעצם, כך היה גם בפגישה השניה, כשאולי הוא אכן אינו נדיב, ואולי גם אינו קשוב מספיק למה שאת מרגישה ולא מספרת, אבל גם אולי הוא פשוט לא בטוח בעצמו מספיק כדי להניח בעצמו מה את מרגישה או חושבת. אני בעצם לא יודע. עוד כמה אפשרויות נוספות קיימות. ראית בו דברים טובים, ראית בו דברים פחות טובים, ראית בגברים אחרים דברים טובים, וראית בהם דברים פחות טובים. מן הסתם, אני מני שבמשך השנים ראית שלפעמים מגלים דברים חדשים על אנשים שאת ממשיכה לפגוש, לטוב או לרע. תצטרכי להחליט מה נכון לגביך, כי גם למחשבות שלך יש תפקיד בבניית מערכת יחסים חדשה, והן יכולות להשפיע רבות על הדמות בהתהוות שאת בונה בראשך ולומדת להכיר.

תודה על תשובתך.האם יהיה נכון לדבר על הדברים כבר בשלב זה של הקשר או להמתין עוד קצת. אני לא רוצה שהוא יפתח ציפיות ואני אאלץ לעזוב בגלל שאמשיך להתאכזב.תודה.

דנה יקרה,
למה בעצם את לא רוצה שיפתח ציפיות? והרי, ככל שיפתח יותר ציפיות, כלומר, שבאמת ירצה יותר, אז הוא גם יוכל להסיר יותר את ההגנות שלו, ולהיות נדיב יותר, לא? ואולי גם את תרגישי פחות צורך להגן על עצמך. אחרי הכל, ביצירת קשר זוגי, ציפיות הן דבר מאד חיובי, לא?