מאבק עם בת הזוג והורים

שלום
אני בן 35 נשוי + 2יש לי בעיה מאוד מאוד מאוד קשה שאשתי לא סובלת את המשפחה שלי.זה מתבטא בזה שהילדים שלי לא רואים את ההורים שלי כי אשתי חושבת שלא מגיע להם.מדובר על תקופה בת 7 שנים שהפעמים בהם ביקרתי את הוריי הם אולי 14 פעמיםמשהו כמו פעמיים בשנה ממוצעולא אני לא גר באמריקה והם באשדוד...אנחנו גרים במרחק של 20 דק מהם.הריחוק והנשאה החל מאז הולדת הילד הראשוןעד לפני הולדתו אשתי מאוד אהבה את ההורים שליהיום זה הגיע למצב שאם אני מדבר איתם שעה בטלפון היא כועסת עליי(אני מדבר איתם בטלפון כי כבר אני לא בא לבקר אצלם)לאחרונה גם בטלפון בקושי אני מדבר איתם ואני משחק אותה כאילו אני עסוק.אבל אני מש לא עסוק אני פשוט לא רוצה שאשתי תצא עליימה אני עושה?אני מאבד את המשפחה שלי ההורים שלי...???!!!מצד אחד אני מאוד אוהב את אשתי והילדים מצד שני גם את הורייהאם יש דרך לגשר בינהם???דבר אחד אני יודע ההורים שלי פתוחים להכלאבל אשתי לא מעוניינת לשמוע בכללהורים מבוגרים כבר הנכדים שלהם בכיתה ב ובקושי מכירים אותם.עצוב לי מאוד.אה אתם שואלים למה אני לוקח תילדים לבקר תהורים שלי?כי אשתי לא מרשה לי.היא אומרת שלא מגיע להם.אני חי בגיהנוםיש איזשהו פתרון מלבד להרים ידיים ולהתגרש?אפילו שאזרתי יום אחד אומץ ואמרתי לאשתי אם נתגרש חלילה אז גם ככהאזכה להסדרי ראיה עם הילדים ואז הילדים יראו אותם פעמיים בשבוע ושבת לסרוגין.אז היא הפנתה כלפיי שאני מאיים עליה?אני מאיים?7 שנים שותק כמו דג ואני מאיים???אשתי אומרת שאני צריך פסיכיאטרמאוד נעלבתי ממנה על משפט שכזהכי אני אדם מאוד מוערך בחברה ומתקדם מאוד מבחינה לימודית ובעבודה.אז הצעתי ייעוץ זוגיאז היא אמרה שהם רק רוצים תכסף שלנו ואנחנו לא מעניינים אותם באמת.הקיצר אני רוצה לגשראני רוצה לפתורולא נראה לי שאם אלך לפסיכולוג או פסיכאטר או ליועץ זוגי לבד זה ישנה לי תמצב...כי אני וותרןויתרתי על לקחת תילד להורים שליויתרתי על הרבה מאוד דבריםהיום ההורים שלי מבוגרים מאוד רוצים שהנכדים יבואו לבקר איתי אותם ביחד עם אשתיהעינין שאשתי מאוד שונאת אותם והם לא שונאים אותהלהפךההורים שלי הציעו לי שנבוא רק אני ואשתי אליהם בלי הילדים ושאשתי תרגיש בנוח להביא תילדים שהיא תרגיש טוב בחברתם אז שתצרף אותם בקצב שלהוגם את זה היא סירבהאמא שלי הציעה להתנצל ולפתוח דף חדשאמא שלי הציעה לבכות לה ולפתוח דף חדשוכלום לא עזראני מאוד מאוד רוצה פיתרוןאני מאמין שיש סיסוכים גדולים בחיים בין מדינות ובכל זאת מצליחים לפייס ולעשות שלום.אז האם במקרה כמו שלי גם יכול ליהיות פיוס?מה לעשות?אני פשוט אובד עצות

פלוני חילוני יקר,
ראה, כפי שאתה מתאר זאת, לא תשיג דבר אם לא תיאבק עליו. אני מניח שאשתך לא רוצה טיפול זוגי או גישור, מתוך חשש שתקבל גיבוי וכוח להשיג את מה שהיא לא רוצה שתשיג. היא שמה לך גבולות באופן נחרץ, ואתה מקבל, אז למה שהיא תרצה לשנות את זה?השאלה הקשה היא איך לנהל מאבק שכזה, מבלי לשבור את הבית. וזו שאלה קשה. גם כי אתה לא מורגל במאבקים מסוג זה. אם תנסה קצת, ביוזמה שלך, סביר להניח שהיא תגיב בחריפות רבה, כדי לעצור את זה כבר כשזה קטן. אני לא יודע בודאות, אבל לפי תאורך, כך זה נשמע.היא אומרת על הוריך ש"לא מגיע להם",אבל לא כתבת למה. אני יכול לנחש שאולי היא נפגעה מהם פעם, או כי הם הביעו פעם מולך דעה המנוגדת לדעתה, והם אמרו זאת או שאתה סיפרת לה את זה, או שהוריה נפגעו מהוריך והיא נלחמת בשמם. כך או כך, אין ספק שהתגובה שלה חריפה מאד.אני מבין שאתה מאד לא רוצה לעשות זאת בדרך של מאבק, כי גם אם תצליח לזכות בו בנקודות, ולהגיע לשיווי משקל אחר, זה אולי יתנקם בך ביומיום, בויכוחים ובהערות ציניות. ולפי שאני מבין, בעניינים אחרים טוב לך איתה. מכאן התסבוכת והקושי. והשאלה אם תצליח איכשהו, בחוכמה, להוביל למצב שבו יהיו לה ולהוריך אינטרסים משותפים, שיצליחו לגרום לה לבלוע רוק לנסות בכל זאת. זה לא פשוט.והערה אחרונה: בסופו של דבר, המאבק שלה אינו עם הוריך, אלא אתך. היא שמה לך את הגבולות, ומשהו בתקשורת ובקשר שלכם לא מעורר בה את הצורך לרצות אותך, למרות הקושי שלה. האם משהו יוכל לעורר את האמפתיה שלהכלפיך, כי אתה כואב וקרוע, וללא שום קשר להוריך? - חשוב גם על זה.