הכנה לחיים משותפים: טיפים וייעוץ

שלום
ד"ר חסוןבעבר כתבתי לך לגבי הקשר שלי עם בן זוגי, קיבלתי ממך כמה עצות ואפילו חלק גדול מהם יישמתי בשטח.אנחנו יוצאים שנה וקצת וכבר עמדנו למסד את הקשר אבל עקב מריבות מסויימות על כל מיני דבריםהחלטנו להמתין קצת עם עניין החתונה ולנסות לשפר קודם את הקשר בנינו כי בסופו של דבר אף אחדמאיתנו לא רוצה להתגרש ולכן החלטנו לקחת צעד אחורה בעניין החתונה ולהרגיש שדברים משתפרים ורק אזלבנות את עניין החתונה מחדש. (יש לציין שאנחנו גרים יחד)אני מאוד אוהבת את חבר שלי, לפעמים אני מרגישה שאין מצב שאצליח לחיות דקה בלעדיו,למרות שאני בחורה מאוד עסוקה ועובדת בעבודה מסודרת ויש לי המון תחביבים חברות כו' הבעיה היא שיש כל מיני דברים קטנים בקשר שגורמים לי לערעור מסויים, כמו לדוגמא: אני מרגישה לפעמים שהוא זה שמנסה לשלוט ולתת את המילה האחרונה בבית, ההורים שלי גרים בעיר אחרת ולא תמיד הוא מתלהב לבוא איתי אליהם למרות שהוא טוען שהוא אוהב אותם מאוד (זה לא קורה תמיד אבל לי הספיקה פעם אחת) הכל נגרם בגלל העבודה שלו שהיא במשמרות ודי משנה את כל התכנונים של השבוע אני מבינה אותו כי הוא עובד הרבה שעות בתנאים לא תנאים וכל זה גורם לו לעייפותעניין של כספים עולה מידי פעם וגורם לתחושה לא נעימה מי משלם מתי וכדומה (בעבר זה קרה יותר כרגע המינון די פסק), יש שבתות שאנחנו לא יוצאים מהבית כי הוא עייף מכל השבוע ותמיד אנחנו מצליחים להמציא תרוצים לחברים שלו או שלי או שלנו למה אנחנו לא באים איתם ושוב יש שבתות שאנחנו לא נמצאים בבית כי אנחנו כל אותה שבת מבלים.במקביל יש לו הרבה תכונות מקסימות שאני מאוד אוהבת כמו לדוגמא: כל מיני פינוקים קטנים כאלה, הוא דואג לי מאוד, אנחנו מדברים הרבה בטלפון במהלך היום, הוא קונה לי בגדים עוזר בבית בקניות וכו'אני מצידי מאוד משתדלת לפנק ושהבית יהיה תמיד נקי ושתהיה ארוחה חמה על השולחן והשכל יהיה טוב אבל לפעמים עקב ההתנהגות שלו יש גם לי התפרצויות זעם מוזרות של דווקא ונראה לי שאני נעשית רגישה יותר ויותר מיום ליום וכל ומכל דבר קטן אני עושה פיל ובוכה הרבה לפעמים אני מרגישה ממש מטופשת לאחר מריבה אני חושבת לעצמי על מה באמת רבנו על שטויות.רוב החברות שלי ובנות המשפחה שלי מתחתנות בתקופה הקרובה ונראות לפחות על פני השטח מאוד מאושרות ואני לא יודעת אם זה אמיתי או שגם להם יש דברים שמציקים בבן הזוג ואני ממש מקנאה בהם...מצד אחד אני מנסה לדמיין איך הקשר יראה עוד 5 שנים למשל שכבר נהיה הורים לילדים וכבר נהיה עמוק בתוך חיי הנישואים ומפחיד אותי שפתאום הוא לא יעזור לי בבית ועם הילדים שיהיו ב"ה (אני חושבת על זה הרבה מאוד) אבל בעצם אי אפשר לדעת כלום כי שמעתי שאנשים משתנים אחרי החתונה ומצד שני אני מתקרבת לגיל 30 וממש לא בא לי להתחיל את מסע החיפושים אחר האהבה שוב...חשוב שוב לציין שאני אוהבת אותו מאוד מאוד מאודאבל לא יודעת כמה הרגל יש באהבה הזאת ובכלל במגורים המשותפים.תעזור לי בבקשה מה אני אמורה לעשות? לאן אני ממשיכה מכאן?כי אני מרגישה ששיחות עוזרות בדיוק לשבוע

אופק יקרה,
כאשר את כותבת לי שכבר כתבת בעבר, מוטב שגם תתני לי הפניה, שיהיו לי עוד נתונים על פרטי השיחה בינינו.עניינית לגבי עכשיו: חלק מהמתח שלך הוא חרדות מהעתיד שאולי באות מכובד ההחלטה שלך, שכן את עומדת לעשות בחירה של "פעם בחיים". זה שאת אוהבת אותו אמור דווקא להרגיע אותך, משום שזה אומר לך שלפחות הרגש יש לו אמירה ברורה. באיזה שהוא מקום נתת לו להשתחרר (לרגש), וזה המקום שבו הוא בחר למצוא את עצמו. אלא שאת בונה לעצמך מעצורים עכשיו, מתוך ראייה של קשיים, חלקם ממשיים, וחלקם מדומים, כלומר, שאולי יהיו בעתיד.אני מציע שתלכו למספר פגישות עם יועץ נישואים, כדי "לנקות את השולחן", להבהיר מהם הקשיים הנוכחיים והמוקשים העתידיים, ולהכין את עצמכם טוב יותר לחיים משותפים.